תעשיית ההרזיה והדיאטה – בחינה מוסרית

מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 16268
מספר מקורות 63

תקציר העבודה

תעשיית ההרזיה והדיאטה – בחינה מוסרית תוכן עניינים

1 . הקדמה. 2
2 . בעיית ההשמנה והצורך בפתרון 6
2 .1 השמנת יתר כבעיה רפואית והצורך בהתערבות. 6
2 .1.1. הגדרת ההשמנה ושכיחותה. 6
2 .1.2. גורמים להשמנה. 7
2 .1.3. השלכות ההשמנה. 8
2 .2 תעשיית ההרזיה: ניתוח מוסרי 10
2 .2.1 הגורמים העיקריים בתעשיית ההרזיה: הצגת הנושא. 10
2 .2.2 תעשיית ההרזיה בראי הגישה התועלתנית. 12
2 .2.3 תעשיית ההרזיה בראי הגישה "צדק כהוגנות". 16
2 .2.4 תעשיית ההרזיה בראי הגישה של קאנט. 20
3 . מנגנוני ריסון בתעשיית ההרזיה.
5
3 .1. תעשיית ההרזיה וריסון חיצוני
5
3 .2. תעשיית ההרזיה וריסון פנימי 31
4 . דיון בשאלות המחקר. 36
5. סיכום.. 43
6 . ביבליוגרפיה. 45

1 . הקדמה העבודה הנוכחית עוסקת בתעשיית ההרזיה במדינות המתועשות, והיא בוחנת את אחריותם המוסרית של הארגונים השייכים לתעשייה זו כלפי הצרכנים הקיימים והפוטנציאליים בראי תיאוריות המוסר המיושמות בתחום העסקים. במסגרת העבודה הנוכחית, תידון פעילות התאגידים המשתייכים לתעשיית ההרזיה, תוך התייחסות לתרומתם החיובית, למידת החיוניות שלהם, להיבטים מוסריים הקשורים בפעילותם ולצורך בריסון. התמריץ לעריכת העבודה בנושא זה הנו חשיבותה ועוצמתה העולה של תעשיית ההרזיה לנוכח הפיכתה של ההשמנה לאחת הבעיות הבריאותיות המרכזיות של הצרכן המערבי לקראת סוף המאה ה – 20 (ראה אצל Allison, 1999; Fabricatore & Wadden, 2003), שכונתה אף "מגיפת המאה ה – 21" (Chang & Christakis, 2002). לעומת שנות ה – 1960, כאשר כמעט כל האוכלוסייה ניזונה היטב, אך לא סבלה בצורה כה גורפת ממשקל עודף – החל משנות ה –
1 980, החלה עלייה מואצת בשיעור הסובלים מעודף משקל, וההשמנה הפכה לדאגה ציבורית ובריאותית משמעותית (Levine et al., 2005). כתוצאה, צמחו המנגנונים החברתיים, ככלל זה המסחריים, שנועדו לסייע ליחידים הסובלים מהשמנת היתר למצוא פתרון לבעייתם. המרכזי שבמנגנונים הללו הוא תעשיית מוצרי ההרזיה, שמחזורה נאמד בכ – 120 מיליארד $ בעולם כולו וכ – 40 מיליארד $ בארה"ב לבדה, נכון לשנת 2000 (Venuto, 2004). תעשיית ההרזיה המודרנית מציעה לצרכנים תוכניות, טכניקות, שיטות ותכשירים, שמסייעים להפחתת משקל הגוף. שלושת הסוגים המרכזיים של פרקטיקות הרזיה מונים תוכניות עצמיות, תוכניות לא – קליניות, ותוכניות קליניות (Fabricatore & Wadden, 2003; Wylie-Rosett et al., 2001):  תוכניות עצמיות נועדו לסייע ליחיד, הפועל לבדו או במסגרת קבוצה חברתית, להפחית את משקלו באמצעות פעילות גופנית, דיאטה נכונה ומוצרים שונים כדוגמת ספרי דיאטה. המוצרים העיקריים המשמשים את הצרכנים המשתתפים בתוכניות הרזיה עצמיות הנם: תוספי מזון, ספרי דיאטה, מכשירי כושר ומנויים במועדוני. תוכניות הרזיה מאורגנות – לא קליניות הנן תוכניות מסחריות, המופעלות באמצעות שרשרת פרטית. מפעילי תוכניות מהסוג הזה נוהגים להשתמש בספרים ומנשרים, וכן ביועצים (לא בהכרח מוסמכים), המספקים שירותים מסוג תמיכה והכוונה למשתתפים. חלק מהתוכניות הללו מחייבות את המשתתפים בהן להשתמש במוצרי הרזיה או בתחליפי מזון מסוימים. המוצרים העיקריים המשמשים את הצרכנים המשתתפים בתוכניות הרזיה מאורגנות הנם: קבוצות מונחות, תוספי מזון, ספרות.
תוכניות הרזיה קליניות, הכוללות תוכניות מסחריות וממלכתיות, מעניקות שירותים במסגרת של טיפול רפואי, כמו בית חולים, והן מלוות על ידי מומחים מוסמכים בתחום הרפואה – רופאים, אחיות, תזונאים ופסיכולוגים. המוצרים העיקריים המשמשים את הצרכנים המשתמשים בתוכניות אלה הנם דיאטות דלות קלוריות, תרופות מרשם וניתוחים:
א.      דיאטות דלות קלוריות אלה נוסחאות מסחריות, המשלבות תחליפי מזון, שמספקות תפריט שערכו התזונתי אינו עולה על 800 קילוקלוריות ליום. הדיאטות הללו מסייעות ליחידים הסובלים מהשמנת יתר להפחית ממשקלם מהר יותר, ממה שמתאפשר באמצעות דיאטות דלות – קלוריות רגילות. בעוד שדיאטה דלת קלוריות יכולה להיעשות גם באופן עצמאי – המסגרת הקלינית מציעה לצרכן ערך מוסף בדמותם של ליווי ופיקוח מקצועי בידי המומחים בתחום הרפואה. החסרון העיקרי של תוכניות מהסוג הזה הוא הסיכון הבריאותי הכרוך בהן, ועל כן הן מומלצות רק לאנשים עם עודף משקל קיצוני, שנמצאים תחת מעקב רפואי צמוד (Tsai & Wadden, 2005).
ב.       תרופות מרשם להפחתת משקל אלה תרופות, שמוצעות בעיקר ליחידים הסובלים ממשקל יתר במידה המסכנת את בריאותם (בניגוד ליחידים המבקשים לשפר את מראם החיצוני). תרופות מרשם מוצעות כיום רק כחלק ממסגרת  הרזיה הוליסטית, הכוללת שינויים ארוכי טווח בהרגלי אכילה ופעילות גופנית מתונה  (Bartlett, 2003). ג.        ניתוח קיצור קיבה (gastric surgery, או bariatric surgery),  זהו מוצר המיועד ליחידים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית. הניתוח תורם להרזיה על ידי כך, שהוא מפחית את כמות המזון הנצרכת על ידי היחיד, וגם גורם לעיכול חלקי של המזון הנצרך. היתרון המרכזי של ניתוחי קיצור קיבה הוא היותם פתרון הרזיה מהיר; אולם, יציבות התוצאה המושגת באמצעות הניתוח אפשרית רק בתנאי של שינוי הרגלי אכילה ופעילות גופנית, ועל כן ניתוח קיצור קיבה אינו מומלץ כשיטת התערבות בלעדית (Sjostrom et. al., 2004). מגוון פתרונות ההרזיה הקיימים מעיד על הביקוש הרב למוצרי תעשייה זו מצד הצרכנים. ביקוש זה, שנמצא במגמת עלייה יציבה בעשורים האחרונים, יוצר מוטיבציה אצל גורמים מסחריים להצטרף לתעשייה, הנשלטת כיום ברובה המכריע על ידי תאגידי ענק (Federal Trade Commission, 2003). מעורבות מסחרית דומיננטית בתחום רפואי – טיפולי מהווה, על מכלול השלכותיה, אתגר הראוי להיבחן במסגרת תחום המוסר בעסקים – בייחוד לנוכח הביקורת על התעשייה, המושמעת בשנים האחרונות.  נטען, בין היתר, כי חלק גדול מתוכניות ההרזיה המסחריות מזיקות לבריאות הצרכן בטווח הארוך (Fabricatore & Wadden, 2003); כי האופן בו הן משווקות ומעוצבות פוגע בדימוי עצמי ובהערכה עצמית של בעלי עודף משקל (Crister, 2003); וכי תעשיית ההרזיה תורמת למדיקליזציה של בעיית ההשמנה, שהנה חברתית ברובה – זאת על מנת להשיא את רווחיה (Campos,
2 004). לנוכח הביקורת המוצגת לעיל, תעסוק העבודה הנוכחית בשאלת המחקר הבאה: האם תעשיית מוצרי ההרזיה בעולם המערבי פועלת על פי עקרונות האתיקה המקובלים בעולם העסקים? שאלות המשנה, אשר יידונו במסגרת השאלה לעיל, הן כדלהלן:
מהו העיקרון המתאים ביותר לניתוח תעשיית מוצרי ההרזיה ומדוע? איזה ציון מוסריות (בסולם של 1 עד 4 ) ייתן כל עיקרון לתעשייה באופן כללי ומדוע?
בחינת השאלות לעיל תיעשה באמצעות ניתוח רב שלבי המבוסס על עיקרי המודל של Cavanagh et al. (1995) והעדכון שנוסף לו על ידי Geva (2000).
המודל המקורי מציע לבחון את הסוגיה העומדת לדיון בתהליך של שלושה שלבים. בשלב הראשון, נבחנת הסוגיה המוסרית על פי ארבעת עקרונות המוסר הקלאסיים: הגישה המוסרית התועלתנית (תוך התייחסות להשלכות הפעילות בטווח הקצר ובטווח הארוך); גישת "צדק כהוגנות"; וגישת "ציווי מוחלט" של קאנט. בשלב השני, במידה והניתוח לא יוביל למסקנה אחידה – אתייחס גם לשאלה, האם מתקיימים תנאים מיוחדים כלשהם, העשויים להטות את תוצאות הניתוח. התיקון של Geva (2000) למודל המסורתי מציע, כי במקרה בו קיים קונפליקט בין עקרונות מוסריים שונים – תועבר ההכרעה ל"בעל הסגולות הטובות". לבסוף, בשלב השלישי, לאחר שההחלטה תעבור (אם בכלל) את מבחן שיקולי המוסר הכלליים – אבחן אותה גם בראי הנורמות המקובלות בארגון מסוים. הניתוח המוסרי יבוצע במסגרת עבודה זו תוך התייחסות להשלכות פעילות תעשיית ההרזיה בטווח הקצר ובטווח הארוך על שורה של בעלי עניין מרכזיים, המושפעים מתעשיית ההרזיה במישורים שונים (ראה גבע, 2000): בעלי העניין אינטרסים דרכי השפעה הגורמים המסחריים בתעשיית ההרזיה הישרדות עסקית והצלחה כלכלית קבלת החלטות בתחום היצרני – שיווקי: עיצוב מוצרים, שיווקם, הקצאת תקציבים וכד'; פרסום. ממשלות שיפור ברמת בריאות הציבור, הפניית תקציבים לפיתוח. תקשורת, קבוצות לחץ פוליטיות, חקיקה.
הציבור/ קהילה שאינם סובלים מעודף משקל בריאות הציבור, רווחה כללית, אי הוצאת תקציבים על צורכי הקבוצה ה"שמנה".
יוזמות חקיקה להגבלת פעולות מזיקות, חרם צרכנים. בעלי עודף משקל קבלת תמורה הוגנת:
איכות וערך. קבלת מוצרים איכותיים. קנייה ממתחרים, החרמת מוצרים ושירותים. במסגרת העבודה, יידון הצורך בתעשיית ההרזיה והשפעתה על קבוצות אלה של בעלי העניין, תוך התייחסות לשלושת עקרונות המוסר המוצעים. כמו כן, יידונו מנגנוני הריסון מרכזיים המשמשים את התעשייה כיום (לרבות ריסון פנימי וריסון חיצוני). בדיון המסכם את העבודה, תיבחנה שאלות המחקר על רקע
סקירת הספרות המוצגת בה, ותוך התייחסות לשתי דוגמאות של חברות הפועלות בענף.