חרדה בעיר הגדולה – מקרה בוחן סרט הקולנוע "הבועה" העבודה בוחנת את החיים בעיר הגדולה בכלל ובתל אביב בפרט מהאספקט של חרדה בעיר הגדולה.
בעבודה נבחנים שלושה סוגי חרדה אפשריים בעיר:
חרדה אורבאנית הנגרמת כתוצאה מחיים מנוכרים, אינדיבידואליים וחסרי לכידות חרדה כלכלית הנגרמת כתוצאה מחיים קפיטליסטיים ומהתשוקה לכסף לצד הוצאות רבות חרדה מטרור גלובאלי ומטרור פוליטי בעבודה נבחנים שלושת סוגי החרדה באמצעות סרט הקולנוע "הבועה" העבודה מחולקת לארבעה פרקים וכוללת בתוכה סיכום, מסקנות ורשימה ביבליוגרפית.
בעבודה 13
מקורות, 23 עמודים והציון הוא 87, מחירה – 300 ₪.
תוכן עניינים
מבוא   3
חרדה   4
תל אביב  5
חרדה אורבאנית   6
חרדה כלכלית   9
חרדה מטרור  11
דיון באמצעות סרט הקולנוע "הבועה"   13
1 . מערכות יחסים – בחינת קשרי החברות והקשרים הזוגיים בסרט . 13
2 . מקום העבודה – בחינת מקומות עבודותיהם של הדמויות בסרט. 15
3 . טרור – הופעת הטרור בסרט. 17
4 . פעילות חברתית. 18
סיכום ומסקנות:  19
רשימה ביבליוגרפית   21
מבוא
בתרבות הפופולארית בת ימינו ישנה נטייה להתייחס לתל אביב כאל "עיר ללא הפסקה", עיר שהיא "עולם אחר" משאר המדינה, שוקקת ומהנה. ככזו, ת"א מושכת אליה צעירים רבים, אשר משתוקקים להיות חלק מהווי זה. אך האם זה באמת כך? האם תל אביב טומנת בחובה אך רק אספקטים של אסקפיזם ונהנתנות? האם יש צד נוסף למטבע?
לטענתי, צידה השני של התשוקה לחיות בתל-אביב הוא החרדה מכך. חרדה שנוצרת כתוצאה מחיים אורבאניים בעיר בינלאומית וגלובאלית כתל אביב. טענתי המרכזית היא, שתושבי ערים גדולות וגלובאליות כתל אביב, עלולים לפתח חרדה כתוצאה משלושה גורמים עיקריים – חרדה חברתית, חרדה כלכלית וחרדה ביטחונית מטרור, גורמים המאפיינים ערים גדולות בכלל ואת תל אביב בפרט. העיר תל אביב נבחרה להיות מקרה הבוחן מתוקף היותה עיר גדולה, בינלאומית, המונית ומסחרית. בעבודה אבחן את תופעת החרדה בעיר תל אביב ואבדוק האם תושביה של תל אביב סובלים מאחד מסוגי החרדות שצוינו. בעזרת בחינתו של תוצר תרבותי, אבדוק האם תל אביב היא עיר מוכת חרדה. כדי לבחון את טענותיי נעזרתי בסרט "הבועה" – ייצוג תרבותי, שמשקף את החברה בתקופה בה הסרט נעשה ויצא לאקרנים – יוני 2006. העבודה תתמקד בבחינת שלושת הגורמים לחרדה אל מול הופעתם של גורמים אלו בסרט "הבועה".
בכדי להבין הלכי רוח של חברה בתקופה מסוימת עלינו להתייחס לתוצריה התרבותיים המיידיים כגון קולנוע, ספרות ומוסיקה. תוצרי התרבות הפופולארית מייצגים חברה ברגע נתון בצורה הטובה ביותר. בניגוד לתיאוריית "חרושת התרבות" של אסכולת פרנקפורט שגורסת שתרבות ההמונים היא שטוחה, חולפת ואינה משמעותית ושיש כוח אחד בעל אינטרס שמכתיב תרבות זו במטרה לשמר מצב קיים שבו האליטה שולטת, התרבות הפופולארית גורסת שאין כוח אחד אלא כוחות רבים שפועלים בשוק ומשפיעים עליו. לכן, ניתן להתייחס לכל תוצר תרבותי כמשקף חברה מסוימת בתקופה מסוימת.