ראשי פרקים
1 . מבוא.
   א.  פתיחה.
    ב.  שאלת המחקר.
       ג.   הנחת המחקר.

2 . "דינא דמלכותא דינא".
א.  משמעות הביטוי.
ב.      מקור הדין.
ג.        טעם הדין.

3 . היחס למלכות ישראל.
א.   האם הכלל "דינא דמלכותא דינא" חל גם על מלכות ישראל?.
    ב.   האם ייתכן להחיל על הכנסת והממשלה דין של מלך?! ג.   "ערכאות של גויים" בדיינים יהודים בארץ ישראל, האומנם?!
4 .  בחינת חלות הכלל "דינא דמלכותא דינא" בתחומים שונים.
א.      "דינא דמלכותא דינא" בדברים שהם לצורכי המלכות.
ב.      "דינא דמלכותא דינא" בדיני ממונות של בן אדם לחברו.
ג.        "דינא דמלכותא דינא" בדיני התעבורה.
ד.      "דינא דמלכותא דינא" בחוק הגנת הדייר. ה.      "דינא דמלכותא דינא" בדיני עבודה.  ו.        "דינא דמלכותא דינא" בזכויות יוצרים. ז.       "דינא דמלכותא דינא" בתחום הפלילי. ח.      "דינא דמלכותא דינא" בדיני ירושות ונחלות. ט.      "דינא דמלכותא דינא" בדיני הסגרה. 5.  סייגים לתחולת הכלל.
   א. הפליה.
   ב. ענישה קולקטיבית.     ג.
סתירה של מצוות הדת.

6 . סיכום.
א.      הנחת המחקר – סוף דבר.
ב.      סיכום.
ג.        ביבליוגרפיה.

1 . מבוא.
א. פתיחה.
תחילתו של המשפט העברי מופיעה בתנ"ך כאשר הקב"ה העיד על אברהם אבינו  "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", מאז, ניתן המשפט העברי לפרטיו לפני כ 3,500 שנה בהר סיני והגיע לשיאו בימי שלמה המלך שם היו באים מכל העולם לשמוע את שלמה וחכמתו ושם גם אירע משפט שלמה המפורסם. מנקודה זו ואילך חלה הידרדרות במלכות עם ישראל עד חורבן בית המקדש והיציאה לגלות שאז בטלה הסנהדרין וחדל המשפט העברי להתקיים בצורה מלאה על כל פרטיו. היו מקומות בגלות שנתנו ליהודים אוטונומיה שיפוטית והיו מקומות שהשליטו את דין המדינה על כולם, המשפט העברי נקלע לקושי לעמוד בפני עצמו ולכן נאלצו חכמי ישראל להתחשב גם בדין הזר ולתת לו תוקף וזאת כדי לקיים חיי חברה תקינים, מלבד משבר זה הרי שחלו גם שינויים במבנה החברתי (כגון מעמד הנשים) וכן נוצרו תחומי משפט חדשים (כגון קניין רוחני), ובאין סנהדרין ומקור סמכות לחכמי ישראל –  התמודדו הדיינים עם שינויים אלו על ידי קליטת הדין הזר.  הקונסטרוקציה העיקרית שבה קלט הדין הדתי את הדין הזר היא "דינא דמלכותא דינא" ואת כלל זה והשלכותיו במציאות המשפטית של היום אנו באים לברר בעבודה זו.
ב. שאלת המחקר:
שאלת המחקר אותה אנו באים לברר היא האם הכלל ההלכתי "דינא דמלכותא דינא" חל על המשפט הישראלי כיום על חלקיו השונים? ואם הוא חל – אז באילו תנאים ובאילו מגבלות הוא חל? ג. הנחת המחקר:
הנחת המחקר שלנו היא כי בעקבות סיבות שונות כגון: הגבלת הדין הדתי מלדון בנושא מסוים (כמו בתחום הפלילי), המציאות השונה היום לעומת העבר (כמו מעמד האישה), וכן תחומי משפט חדשים (כמו קניין רוחני), יאלץ הדין הדתי להשתמש בדין הכללי, וזאת על ידי שימוש  בכלל דינא דמלכותא דינא, וככל שיהיו מקרים יותר מורכבים שהדין הדתי יאלץ להתמודד עימם – ככה השימוש בכלל הזה יגדל.