השפעת הסביבה על התפתחות עבריינות בקרב בני נוער.
תקציר   עבריינות נוער מוגדרת כעבירה על החוק שנעשתה על ידי קטין.הגישה מטעם החוק לעבירה כזו, היא בעיקרה גישה חינוכית- שיקומית ששמה לה למטרה לנסות ולהוציא את הנער ממעגל העבריינות. ישנם שני גורמים עיקריים להידרדרותו של נער לפשע: פסיכולוגיים וסוציולוגיים.על פי הגישה הפסיכואנליטית אישיות האדם מובנית על בסיס חוויות שאירעו עימו בילדותו המוקדמת וממילא, גדולה השפעת משפחתו בשלבים הקריטיים של התפתחותו.לעומתה, טוענת הגישה הסוציולוגית, ההתנהגותית,כי ההתנהגות העבריינית, היא התנהגות נלמדת ומושפעת מתגובות החברה: משפחה בהווה, בית הספר, החברים וכד'. לדעתם, נעוצים שורשיה של העבריינות דווקא בגיל ההתבגרות ובהיותו תקופה של מבוכה ובלבול,עלול הנער לחבור לקבוצות שוליות ועברייניות ולאמץ דרכן את ההתנהגות העבריינית כדרך חיים. בשלב הבא, הוא ידחה את ערכי החברה הנורמטיבית ויאמץ לעצמו את ערכי החברה העבריינית כערכי על. העבודה הנוכחית עוסקת יותר בגישה הסוציולוגית כלומר הגורמים הסביבתיים לעבריינות: המשפחה, הסביבה, ובית הספר המשפחה ידועה בכך שהיא המניחה את אבני היסוד לחיברות תקינה, היא קובעת את הרקע החברתי והכלכלי של הנער, בה הוא רוכש ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות. שיעורי ה עבריינות גבוהים יותר אצל משפחות בעייתיות בין בשל מתחים במשפחה או בשל גירושין ופירוד.יצירת גבולות ברורים ופיקוח הורי ישיר ותומך ישמשו לנער  כמגן כדי שלא ידרדר לעבריינות, אך, באם הערכה ותחושת השייכות נשללים מן הנער, הוא עלול לרכוש לעצמו זהות עבריינית ולו על מנת להרגיש קיים. יוצא מתוך כך, שככל שהקשר בין הילד להוריו רעוע יותר, תגבר שכיחות ההתנהגות העבריינית.
גורמים אחרים הם בית הספר והקהילה.  בין בית הספר לקהילה קיים מעגל של יחסי גומלין.
בשנים האחרונות, ניכרת עליה במידת הפשיעה בבית הספר,לעיתים מהווה בית הספר פועל יוצא לאלימות ועבריינות בשל הסביבה אותה הוא משרת, ולעיתים, דווקא בית הספר ישמש כמוקד האלימות וממנו תתפשט האלימות לקהילה.ישנם דרכי טיפול שונים בבעייתיות הזו כמו שיפור דפוסי משמעת, שיפור החינוך ועוד.
לגבי החברה הסובבת את המתבגר ממלאת צרכים התפתחותיים שונים, חומריים, נפשיים ורגשיים, עם גיל ההתבגרות עולה ביחיד הצורך להשתייך לקבוצה. לפעמים, יעדיף הנער לחבור לקבוצה שלילית לרוב יבכר למצוא קבוצה בעלת קשיים דומים לשלו,  ולו על מנת להרגיש שייך. קבוצה נוספת אליה משויך המתבגר, היא משפחתו, כאשר חובר המתבגר לקבוצה עבריינית הוא מושפע ממנה בהכרח ומאמץ את ערכיה, באם במשפחתו דפוסי התנהגות זהים לקבוצה, עולה הסיכוי כי ההתנהגות השלילית תיהפך למורשית ונורמטיבית.
  שיטות טיפול שונות יש לעבריינות נוער על כל סוגיה,מטעם מערכת החוק נחקקו חוקים המסייעים בהגנה על קטינים, מערכת השירותים שכוללת מגוון רחב מטעם גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות וארגונים התנדבותיים וארגונים בלתי פורמאליים כגון עמותת פרטיות, פרויקטים ותנועות נוער.
משרד החינוך ומשרד הרווחה הם הגופים שנותנים מענה עיקרי לנוער בבעיית העבריינות. בטיפול בעבריינות מושקעים משאבים רבים ולמרות כך,שיטות טיפול מסוימות אינן מביאות לתוצאות המצופות, עקב קשיים תקציבים ועקב היקף הצרכים הנדרשים, מפאת חוסר תיאום בין שירותים קיימים, נמנע טיפול כוללני, דבר המונע את הצלחתה המושלמת של התכנית. בעקבות כך,החלה התפתחות במערך השירותים הבאה לידי ביטוי בפיתוח או התאמה של מודלים חדשניים לבעיות הקיימות. הושם דגש על עבודה משותפת של מספר גורמים , הושם דגש על רצף הטיפול והמשכיותו.ניתן לראות כי בקרב בני נוער במצוקה פונים לעזרה בני נוער ממעמד סוציו אקונומי גבוה ונרשמת יותר פנייה למרכזים לא פורמאליים, חינמיים.
  מכיוון שהמשפחה היא המשמעותית ביותר עבור המתבגר, בטיפול משפחתי- מבני, הגישה חיובית, משפיעה על כל המשפחה ומבטיחה שינויים איטיים ויציבים, בטיפול כזה המשפחה נהפכת למקור סיוע ולא למעמסה. בשונה מהטיפול המשפחתי, הטיפול ההתערבותי במשפחה,הנער נמצא במוקד הטיפולי ולא המשפחה. מטרת ההתערבות היא להשיג שיפור בתפקודו של הנער. על ידי טיפול ביחסי הורה- ילד, שינוי/ חיזוק במעמדו של הילד במערכת המשפחתית וגיוס ההורים לחיזוק מעמדו של הנער בעיקר בבית הספר.
ראשי פרקים תקציר. 2
מבוא. 5
פרק ראשון- מהי עבריינות נוער. 6
הגדרה. 6
עבריינות בקרב בני נוער בארץ. 7
פרק שני- הגורמים המשפיעים על העבריינות. 10 גורמים מולדים.. 10 גורמי החברה. 11
מקום המגורים כמשפיעים על עבריינות. 14
המשפחה. 16
בית הספר. 20 פרק שלישי- דרכי טיפול.
5 בבית הספר.
5 טיפול המערכת החברתית.
5 הטיפול המשפחתי 26
סיכום.. 30 ביבליוגרפיה. 33
מבוא
  עבודה זו עוסקת בגורמים ובדרכי המניעה לעבריינות נוער תוך התמקדות על סביבת הילד ופחות על גורמי תורשה וחינוך בינקות. אדון ביכולתה של הסביבה למנוע עבריינות, בהשפעתה של המשפחה , בתוצאותיה של החיברות השלילית וגורמיה, אדון בסביבה לימודית חינוכית בה יוצג בית הספר כגורם לעבריינות ומחד, כמקום שפורצת בו אלימות כתוצאה מהאוכלוסייה אותה הוא משרת. אבחן אילו אמצעים עומדים לרשותו של המתבגר העבריין לשוב לדרך החוק, ולצאת ממעגל העבריינות והפשע.
על פי החוק,עבריינות נוער היא עבריינות המבוצעת על ידי אדם צעיר המוגדר על פי החוק כקטין.עבריינות נוער מתייחסת לפשיעה אלימה או לא אלימה המבוצעת על ידי אדם שגילו מתחת לגיל מסוים (בארצות הברית וישראל, למשל, הגיל הוא 18). הגיל המינימלי לנשיאת אחריות פלילית (בארץ) הוא 12.ככלל, יחס רשויות האכיפה השפיטה במדינות המערב סלחני ומתחשב יותר כלפי עבריינים קטינים לעומת בגירים. הגישה היא בעיקרה חינוכית-שיקומית ומטרתה לנסות ולהוציא את הצעיר ממעגל העבריינות.
 בעבודה זו יוצגו תחומי סיוע שונים המטפלים בנוער עבריין, עובר חוק, מתוך מערכת החוק והמשפט, מערכת הרווחה ומערכת החינוך. נבחן מהי מידת יכולתה של הסביבה למנוע עבריינות ואבדוק את השפעותיהם של מערכות חינוך שונות על הנוער העבריין ביציאה ממעגל העבריינות.
הפרק הראשון יעסוק בתופעת העבריינות: מה מאפיין עבריינות בני נוער. הפרק השני יעסוק בגורמים לעבריינות נוער ונתמקד בעיקר בגורמים הסביבתיים: משפה, בית ספר וסביבה. הפרק השלישי יעסוק תפקיד של כל אחד מהנ"ל במניעת העבריינות. העבודה מסתמכת על ספרות מקצועית שנכתבה בתחום: ספרים ומאמרים אקדמיים.
בחרתי בנושא העבריינות כנושא לעבודה, מכיוון שתחום זה מעניין וכיום ישנה עליה בשיעור עבריינות בני נוער. לאחר שהייה במערכת החינוכית כעובדת בתחום החינוך המיוחד עם נוער בעל התנהגות עבריינית ובעיות התנהגות קשות, רציתי להתוודע במקצועיות לגורמי העבריינות, לדרכי מניעתה ולאפשרויות העומדות בפנינו להוציא בני נוער ממעגל העבריינות, בתור אנשי חינוך.