יפן וגרמניה תחת מטריית ההגנה האמריקאית סמינריון בגיאו-אסטרטגיה מבוא
  מלחמת העולם השנייה הייתה אחת משפיכות הדמים הגדולות בהיסטוריה אם לא הגדולה שבהן. מיליוני אזרחים וחיילים נהרגו ונרצחו בשתי זירות המלחמה, אירופה והאוקיינוס השקט, במחנות הריכוז הגרמניים, באגרסיביות חסרת המעצורים של מלחמת האיים, בקרבות העזים במזרח אירופה, בהפצצות חסרות הרחמים של הגרמנים על לונדון ושל האמריקאים על טוקיו, בפצצות אטום הרסניות ובשדות הקרב בנורמנדי, איוו – ג'ימה, הארדנים, מידווי וזירות נוספות בים, באוויר וביבשה. במאי 1945 גרמניה נכנעה ללא תנאים לארה"ב, אנגליה וברה"מ. שטח גרמניה התחלק בין ברה"מ במזרח וארה"ב, צרפת ואנגליה במערב. כך גם חולקה ברלין, עיר הבירה, בין ארבעת הכובשות. בוועידה הראשונה בנוגע לעתיד גרמניה, בקזבלנקה, בינואר 1943, דרשו נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט וראש ממשלת בריטניה כניעה ללא תנאים בלבד מן הגרמנים. בוועידה הבאה, ביאלטה, בפברואר 1945 כבר הצטרף לנ"ל מנהיג ברית המועצות, יוזף סטאלין ובהחלטה משותפת דרשו מן הגרמנים כניעה ללא תנאים, מיגור מוחלט של הנאציזם, פירוק מלא של החימוש, שיפוט מהיר של פושעי מלחמה, חלוקה מחדש ובנייה של כלכלה אשר תספק את העם הגרמני אך לא תהיה מספיקה לניהול מלחמה. הועידה האחרונה בנושא אשר נערכה בפוטסדם, באוגוסט 1945, כללה אף היא את כל הנושאים הללו והרחיבה את פועלה להסכמי חלוקה של השטחים הכבושים, פריסה מחודשת של גבולות גרמניה המזרחיים, שינוע אוכלוסייה וטיפול בפושעי מלחמה.
בינתיים, בזירת האוקיינוס השקט, שימושה של ארה"ב בשתי פצצות אטום, על הירושימה ונגאסקי, הביאה לסיום המלחמה וכניעת היפנים.
בין הפצצות החליטה ברה"מ להצטרף למלחמה ביפנים והחלה לקדם כוחות לכיוון צפון מנצ'וריה והאמריקאים סיימו את ההשתלטות על אוקינאווה והתכוננו לפלישה לאיי יפן המרכזיים.
ההפסד הצפוי הביא למשבר קשה בקרב מנהיגי יפן ובראשם הקיסר. וכך ב- 15 באוגוסט
1 945, שידר הקיסר לכל חייליו ואזרחיו באשר הם את האות להוריד את נשקם, לקבל את תנאי בעלות הברית ולהיכנע.
בשני לספטמבר, על ספינת המלחמה, ה-"USS Missouri", במפרץ טוקיו, נפגשו הגנרלים מק'ארתור ונימיץ עם נציגי הממשל והצבא היפני ונחתם הסכם כניעה לפי התנאים האמריקאים. כרגיל לבעלות הברית הוחלט לקיים ועידות לגבי עתיד המדינה הכבושה וכולן נפגשו שוב ביולי בעיירה פוטסדם דרומית לברלין.
התנאים שסוכמו היו כניעה ללא תנאים, מחיקת המנהיגות אשר דבקה בכיבוש העולם, כיבוש בעלות הברית עד יצירת שלטון חדש והריסת כל יכולת ניהול מלחמה, פירוק האימפריה, פירוק החימוש הצבאי, שיפוט פושעי מלחמה, יצירת חופש ביטוי, דת ומחשבה, כיבוד זכויות אדם ולבסוף יצירת מערכת כלכלית אשר לא תאפשר התחמשות מחדש.
ובכן, ממצב של מעצמות על צבאיות אשר שולטות על רוב היבשת שלהן, הפכו יפן וגרמניה לשטחים כבושים וחסרי יכולת צבאית, כלכלית וארגונית. כדרכן של בעלות הברית בחציה הראשון של המאה נערכו מספר ישיבות הנוגעות לגורלם של שטחים כבושים אלו. פה אחד הגיעו המנצחות לפורמולה דומה מאד של תנאים לגבי השתיים. מעבר לכניעה ללא תנאים ופירוק האדמיניסטרציה הלוחמנית, דרשו כל בעלות הברית להבטיח את עתידן ולמנוע כל איום מצד הכנועים. ההחלטה אולי החשובה מכולן אשר התקבלה בפוטסדם לגבי גרמניה ויפן, הייתה ליצור מערכת חינוכית, כלכלית וממסדית אשר לא תוכל ואפילו תימנע במודע מהן להפוך למעצמות צבאיות בשנית.
אז איך קרה הדבר שממדינות דמוקרטיות בעלות צביון של חקלאות ותעשייה קלה בלבד, הפכו גרמניה ויפן למעצמות על כלכליות בעלות צבא מרשים  ביותר משלהן?
איך מאיסור גורף על התחמשות באשר היא הפכו משרדי הביטחון הגרמני והיפני לבעלי תקציב של בין 40 ל- 50 מיליארד דולרים בשנה (מוערך ל-2007) ?
מתי בדיוק חל השינוי התפיסתי בתוך המדינות ויתר מכך במדיניותן הפוליטית של המנצחות במלחמת העולם אשר אסרו מכל וכל את החימוש?
בעבודה זו אבדוק כיצד שיקמו הכובשים, בראשות ארצות הברית, את יפן וגרמניה והפכו אותן למדינות מפותחות ובעלות כלכלה וממסד יציבים ובעלי יכולת שיקום ופיתוח אוטונומיות לחלוטין וכיצד אסרו על המעצמות הצבאיות לשעבר ליצור כל יכולת צבאית באשר היא.
מלחמת קוריאה סימנה את תחילתה של המלחמה הקרה בין הגוש המערבי בראשות ארצות הברית לגוש המזרחי בראשותה של ברית המועצות. במהלך השנים עד לנפילתה של ברה"מ בתחילת שנות התשעים שינו האמריקאים את תפיסת עולמם הביטחונית והחלו ביצירת בריתות בכל אזור ועם כל מדינה אשר יכלה הייתה להוות חוצץ בין הקומוניזם לשאר העולם המערבי. במהלך שנים אלו אנו רואים כיצד התגמשו איסורים מוחלטים על חימוש לאיסורים על חימוש התקפי בלבד.
אך בנוסף לנקודות השוויון הללו בהיסטוריה הצבאית והכלכלית בין שתי המדינות אנו רואים כי ההתחמשות מחדש אינה כה פשוטה. למרות הלחצים מצד האמריקאים להתחמשות מחדש נוצרו לחצים רבים הן מבית והן מחוץ. זרמים פציפיסטיים רבים בשתי המדינות זכרו עדיין את ההרס הרב שהביאה ההתחמשות הקודמת ואף מדינות אשר נפגעו קשות לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה לא ראו בעין יפה, בלשון המעטה, את ההתחזקות הצבאית המחודשת של יפן וגרמניה.
עוף החול – מעיי חורבות למעצמה כלכלית                                            (עם קצת עזרה מחברים..)