פלובר: אמנות וכתיבה תמונת העולם האסתטית של פלובר בעת כתיבת "מאדאם בובארי" כפי שהיא מתבטאת במכתבים ללואיז קולה

תקציר העבודה

החוג לשפה וספרות צרפת פלובר: אמנות וכתיבה תמונת העולם האסתטית של פלובר בעת כתיבת "מאדאם בובארי" כפי שהיא מתבטאת במכתבים ללואיז קולה עבודת סמינר בקורס "הרומן הצרפתי מבלזק עד זולה" דצמבר
2 004
תוכן הקדמה                                                                                   עמ'
3 הרקע
להתכתבות עם לואיז קולה                                                עמ'
4 הסגנון והצורה כאידיאל של היופי אל מול האידיאה הנצחית של היופי                 עמ'
6                      אילוף ההשראה באמצעות הסגנון                                                        עמ'
8 האמנות כאמת וכשקר, כיעור ויופי, ריאליזם ורומנטיקה, מציאות ודמיון                 עמ' 9
האמביוולנטיות:
שני טיפוסי היוצרים באדם אחד                             עמ'
1 0 הבלתי-אישי:
הראש מול הלב                                                     עמ'
1 1
האמנות כתרבות: האמנות כשושלת של ענקים,                                      עמ'
1 4
הכיסופים לעבר הרחוק, פרסום ואנונימיות חווית הכתיבה: הכתיבה כעינוי, כעונג וכאורח-חיים                                  עמ'
1 6
סיכום:
האיש בעל הפנים המנוגדות                                                       עמ'
1 9
ביבליוגרפיה                                                                    עמ'
2 1
הקדמה המכתבים של גוסטאב פלובר מהווים נדבך עצום לעולמו של המחבר. נוסף לחשיפת צד עשיר ושוקק שלא ניתן לדעת על קיומו מהרומנים הם מהווים אחד מן המסמכים המהותיים ביותר להבנתה של ראשית המחשבה המודרנית. פלובר כתב בין השאר אל איוואן טורגנייב, ז'ורז' סאנד, בודלר, הוגו, זולה. המכתבים אל לואיז קולה נכתבו בדיוק בזמן שנכתב הרומן מאדאם בובארי, כך שמפליא הדבר כיצד עבר פלובר מהאובייקטיביזם של הרומן לכתיבה הלירית ביותר וזה עוד נושא שאתייחס אליו.
         בעבודה זו אנסה לדלות מהמכתבים רעיונות הנוגעים להשקפותיו של פלובר אודות האמנות. הדבר יעשה תוך ניתוח מכתביו ללואיז קולה. ממכתביו אפשר ללמוד ממקור ראשון מה בעצם הוא ניסה להגיד במאדאם בובארי, מה עמד לנגד עיניו כשהוא כתב את הספר הזה ואילו אידיאלים אסתטיים הוא ניסה להגשים.
אפשר להבחין בקיום או העדר שוני בעקרונות האסתטיים לעומת יצירות קודמות שלו.
         אין להתעלם מהקונטקסט של המכתבים הללו.
ייתכן מאוד שפלובר הקצין את דעותיו או ייפה את תחושותיו כדי לשאת חן בעיני לואיז.
ייתכן שהוא חשב שדעות מסוימות או סגנון מסוים חביבים עליה במיוחד ולכן התאים את דעותיו למה שהוא חושב שהיא רוצה לשמוע. אין זה אומר שכתב דברים שהוא לא מאמין בהם, אלא שבחר לפרט על אותם דברים שחשב שהיא תמצא אותם אטרקטיביים.
         ברומניו, פלובר מחק הרבה יותר משכתב, הוא לא מיהר לבטא כל מחשבה שחלפה בו. פלובר של הרומנים הוא פלובר מזוקק, הוא פלובר שאפשר לדעת עליו רק מה שהיה רוצה שיידעו עליו, או רק מה שהוא ראה כהולם את התפיסה האמנותית של הרומן המסוים, אולם את התפיסה הכוללת שלו אי אפשר לדעת. מעניין לראות כיצד הוא כותב בסגנון האישי ביותר על היצירה שהוא מחשיב אותה ללא-אישית. הטקסט שישמש אותי כמקור הוא תרגום של המכתבים ללואיז קולה שעשה דורי פרנס.
         בחרתי במכתבים אלה משום שהם נכתבו בתקופה שהייתה יוצאת דופן בחייו של פלובר, בכל הנוגע לתפיסותיו האסתטיות. זו תקופה שבה הוא לקח על עצמו פרויקט ניסיוני, "תרגיל" כפי שכינה אותו, שמחייב אותו לכתוב בסגנון חדש, סגנון שהסתבר כחדש לא רק לו, אלא לאנושות כולה. ישנה חפיפה בין החתכים השונים של ההתייחסות לאסתטיקה, אולם בכל זאת ניסיתי לעשות חלוקה על פי הנושאים והאופי של העיסוק בהם. החלק הנוגע להליכי הכתיבה עצמה אף הוא בעיני חלק ממשנה אסתטית כוללת, בהקשרו של פלובר שחי את האסתטיקה.