מבוא
הערצת קברים וטיפוחה נהוגה בעם ישראל כמו גם בחברות ובעמים אחרים עוד מימים קדומים. העלייה לרגל למירון בל"ג בעומר באה לציין את פטירתו של ר' שמעון בר יוחאי, התנא אשר לו מיוחסת כתיבת ספר הזוהר.  כ-300,000 איש נוהרים מידי שנה להילולת רשב"י הנערכת במירון בל"ג בעומר, הכינוס האזרחי העממי הגדול ביותר בישראל. המשתתפים מגיעים מכל כנפות הארץ וגם מחוצה לה ומכל קצוות האוכלוסיה: ספרדים ואשכנזים, חילונים ודתיים, חובשי כיפות סרוגות וחרדים, אזרחים וחיילים, בריאים, חולים ובעלי מום, פוליטיקאים ופשוטי עם, נשים גברים וטף. מנהג העליה לרגל למירון נזכר בתעודות שונות החל מהמאה ה-11. שינויים רבים התרחשו ב-1000 השנים האחרונות, אך מה שברור לכל הוא כי לא רק שהתופעה איננה נחלשה, אלא שהיא רק הולכת ומתחזקת. בהילולת ל"ג בעומר בקברו של רשב"י במירון, מתקיים מפגש מרתק של שלושה מוקדי קדושה: מקום קדוש, אדם קדוש המקושר לספר קדוש וזמן קדוש. שאלת המחקר של העבודה היא כיצד שלושת מוקדי הקדושה: מקום, אדם וזמן, פועלים יחדיו ליצירת התופעה המדהימה של ההילולא? על מנת לענות על שאלת המחקר אחלק את העבודה לארבעה חלקים: בחלק הראשון אנסה לעמוד על טיבו של מקום קדוש ועל ייחוד תהליך התקדשותו של המירון מתחילת הפולחן הדתי בו ועד ימינו.
בחלק השני של העבודה אתמקד בחיבור בין הצדיק רבי שמעון בר יוחאי לבין ספר הזוהר הקדוש. בחלק השלישי של העבודה אתמקד בל"ג בעומר, הוא הזמן הקדוש בו נערכת ההילולא, ובחלק הרביעי והאחרון אתאר את ההילולא עצמה וממעוף הציפור אנסה להאיר את התופעה, להגיע לתובנות לגבי טיבה של הקדושה המשולשת ולענות על שאלת המחקר. [1] ריינר, א. "עליה ועליה לרגל לארץ ישראל", חיבור לשם קבלת התואר ד"ר לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים: תשמ"ח.  [1] יערי, א. מסעות ארץ ישראל, תל אביב תש"ו, עמ' 113.
[1]  Eliade, M. The Encyclopedia of Religion. New York,
1 987. [1] אליאדה, מ. תשס"ה. "המרחב הקדוש וקידוש העולם". בתוך: עליה לרגל, יהודים, נוצרים, מוסלמים, בעריכת  א. לימור וא. ריינר, רעננה: 193-211.
[1] בספר משנת חסידים לר' עמנואל חי ריקי, אמסטרדם תפ"ז, עמ' קז'.
 [1] ר' יוסף סופר, עדות ביהוסף, מסע לארץ ישראל בשנת תק"כ-תקכ"ב, מהדורת י' בן צבי, ירושלים תרצ"ג, עמ' 37.
[1] י"ד בית הלוי, יהודי קאליש, תל אביב תשכ"א, עמ' 323-326.
[1] שוורץ, י. 1998. "הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון", בתוך: אל קברי צדיקים, עליות לקברים והילולות בישראל בעריכת רבקה גונן, ידיעות אחרונות ספרי חמד: 47-61. 9. אידל, מ. 2000. "החסידות- בין אקסטזה למגיה", שוקן, ירושלים.
10. קונוביץ, י. 1965. "רשב"י- אוסף דבריו ומאמריו בספרות התלמודית והמדרשית". מוסד הרב קוק, ירושלים.
11. צבי, א. 1997. "קברי צדיקים בארץ ישראל", כנה, ירושלים.
12.פרידהבר, צ. 1991. "הילולות ל"ג בעומר בארץ ישראל- התפתחותן והריקודים הנלויים אליהן". בתוך:מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה בעריכת יששכר בן עמי. ועד עדת המערבים בירושלים, ירושלים.
13. הוס, ב. 1996. "מקום קדוש, זמן קדוש, ספר קדוש: השפעת ספר הזןהר על מנהגי העליה לרגל למירון וחגיגות ל"ג בעומר". בתוך: קבלה, כתב עת לחקר כתבי מיסטיקה יהודית, כרוב, לוס אנג'לס. (7)
2 37-
5 6.
14. גונן, ר. 1998. "תפילה וצדקה, אש ומים: מנהגים ליד קבר הצדיק". בתוך: אל קברי צדיקים, עליות לקברים והילולות בישראל בעריכת רבקה גונן, ידיעות אחרונות ספרי חמד: 87-103.
15. בילו, י. 1998. "פולחני קדושים ועליות למקומות קדושים כתופעה אוניברסלית".
בתוך: אל קברי צדיקים, עליות לקברים והילולות בישראל בעריכת רבקה גונן, ידיעות אחרונות ספרי חמד: 11-
5 .
1 6. גונן, ר. 1998. "קמיעות, דיוקנאות ושאר מזכרות". בתוך: אל קברי צדיקים, עליות לקברים והילולות בישראל בעריכת רבקה גונן, ידיעות אחרונות ספרי חמד:
105-120.
1 7. כל הצילומים: ענבל בן און, ל"ג בעומר, תשס"ו.