עמוד 2 – פתיחה: "השפעותיה של האידיאולוגיה הציונית על עיצוב זהותנו כלאום".
עמודים 3-5 – רקע:"התהוותה של הציונות ואופן השפעתה בפרספקטיבות שונות".
עמודים 5-7- דיון:" דיון בנושא פרויקט הציונות הגדול והשלכותיו".
עמוד 7 – מסקנות: "מהם ההשפעות עלינו כאזרחים בעלי זיקה ללאום?".
עמוד 8- סיכום: "הציונות כסוגיה פתוחה במציאות היומיומית" עמוד 9 – בביליוגרפיה.
הדיון הקיים מזה שנים בדבר זהותנו הלאומית והדמוקרטי והקשר בין הציונות ללאומיות, הוביל אותי לבדוק, מה ניתן בעצם ללמוד משלוב טענותיהם של יפתחאל, רובינשטיין ושמעוני?, לפיכך אשאל, באיזה אופן האידיאולוגיה הציונית מעצבת ומשפיעה על זהותנו כיהודים, ועל רצוננו לפתח לאומיות? כלומר, ישנו דיון מפי מחברים רבים על עניין הציונות, והאם היא תורמת או אינה, לעיצוב זהותנו, ולרצוננו כיהודים ללאום. על פי כן אטען כי הציונות היוותה בעבר חלק עיקרי בעיצוב זהותנו כמדינה, השפיעה על זיקתנו ללאומיות, לבית יהודי, לקיום מסורת יהודית. כיום, בעקבות המודרניזציה, ניתן לומר כי עלינו להכיר בקיומנו לצד אוכלוסיה נוספת, הערבים. יש צורך בהבנת ההווה ועל כן, יש צורך בקיום ציונות מודרנית, אשר תתאים למדינה של היום, עם מטרות ודגשים חדשים, עלינו להמשיך לפעול ביחד עם הגולה ולמענה, אך יש לשלב זאת ביחד עם מתן זכויות לפרט, לאזרח, למיעוטים. ישנו במדינת ישראל ויכוח תאורטי על משמעותה של מדינת ישראל, על זהותה והקשר שלנו עם הפזורה. האם הקשר שלנו עם הפזורה אכן תורם לעיצוב הלאומיות שלנו?