קריטריונים של השתלבות: מקרה "העלייה הרוסית" של שנות ה- 90 / יוחנן פרס וסבינה ליסיצה גל העלייה הגדול מברית-המועצות לשעבר, בתחילת שנות ה-90', שונה מכל קודמי. הסיבות העיקריות לכך הן: גודלו היחסי המוחלט, הרמה ההשכלתית המקצועית הגבוהה, זיקתם ההמשכית לתרבות המוצא והתגבשותה של קהילה רוסית-ישראלי. עקב כך חל שינוי דרמטי בשיח הסוציולוגי במדינת ישראל, המושגים הרגילים קיבלו משמעויות שונות, קליטה הפכה להשתלבות הכתבה לדיאלוג וישראל הפכה מכור היתוך לרב תרבותיות.גל זה  הביא בכנפיו גל של מחקרים חברתיים, סקרים ומשאלים בנושא קשרי חברות בין עולים לוותיקים.
המספר העצום של העולים כמיליון נפש (סיקרון, 1998) לא רק חולל שינוי דמוגראפי דרמטי, אלא גם טמן בחובו פוטנציאל לשינוי חברתי-תרבותי.
מיטב החוקרים והסוציולוגים באותן שנים 'הסתערו' על העלייה הרוסית וניתחו אותה מכל היבט אפשרי. בין הנושאים שסיקרנו אותם יותר מכל, מעבר לחבלי הקליטה האופייניים של חברת מהגרים, היה פוטנציאל ההיטמעות החברתית במולדת החדשה.(פרס וליסיצה, 2008).