תוכן עניינים
מבוא
–3
ניתוח היסטורי של צורות איסוף המידע באינטרנט –..5
ריסון חיצוני .10 ריסון עצמי / פנימי -..14
שאלת המחקר 18
מענה לשאלת המחקר -20 מודל השלבים 26
סיכום ומסקנות –…31
ביבליוגרפיה ..33
מבוא
                                                                                                                                                       .הזכות לפרטיות היא אחת מזכויות היסוד שמעוגנות בחוק אצל מדינות העולם המתפתחות בעולם החופשי אך שמירה על זכות זאת אינה פשוטה גם בעולם המתפתח, ואולי דווקא בעולם זה אשר יוצר אתגרים חדשים להתמודדות עם .הגנה על פרטיות זו,  קיום זכות זו היא הקשה מכל ההאצה בהתפתחות הטכנולוגית ובזמינות המידע בעולם האינטרנט והמדיה האלקטרונית יוצרת אפקט של קושי רב על שמירת .מידע פרטי בעולם זה זמינות המידע באתרי אינטרנט מאפשרת לצרכנים נגישות רבה לכל תחום או נושא שהם חפצים בו, לדוגמה רכישת מוצרים אלקטרונים, או קבלת מידע על שירותי ממשלה, פסקי דין או כל מידע בכל נושא שהוא נעשתה קלה מאוד עד כדי לחיצה על .כפתור בתקופה של טרום מהפכת האינטרנט, כאשר צרכן רצה לרכוש כרטיס לקולנוע, או טלוויזיה חדשה, או כל מוצר אחר לשימוש .יום יומי, היה עליו לגשת לחנות או לתיאטרון, או לכל מרכז שרות אחר על פי מבוקשו ולרכוש את הפריט כיום, אין צורך לצאת מהבית, על ידי שימוש מהיר ויעיל במחשב הביתי ניתן למצוא כל דבר אשר חפצים בו, ולרכוש את אותו .פריט ללא כל מאמץ מיותר אך לשיטה זו עד כמה שהיא נוחה ופשוטה יש חסרונות רבים, אחד מחסרונותיה העיקריים היא פרטיות, שימוש בשיטת המסחר האלקטרונית, יוצרת פגיעה בפרטיות, כלומר חברות או אנשים פרטיים מנצלים את שימושי המדיה בכלל והאינטרנט בפרט .לשם צבירת מידע על כל צרכן ולקוח דבר אשר מפר את זכותו של כל פרט לפרטיות האם אנו כצרכנים מוכנים לוותר על זכות זאת לשם נוחות, והאם אין דרך אחרת אשר נוכל לנצל בה את היתרונות המדיה ?האלקטרונית תוך כדי שמירה על פרטיותנו בתחילת התפתחות עידן המדיה, המודעות לשימוש במידע אשר פוגע בפרטיות הצרכנים הייתה נמוכה, הן מבחינת הצרכן והן .מבחינת החברות אשר סיפקו שירותים שונים ברשת האינטרנט אך ככל שהתפתחה שיטת המסחר האלקטרונית גדלה מודעות הצרכנים לפרטיותם, ולבעיות שנוצרות עקב מתן מידע דרך .אתרי האינטרנט, ולכן לקוחות רבים חששו למסור פרטים על עצמם שמא זה יפגע בהם בדרכים שונות מצד שני חברות מסחריות רבות זיהו את פוטנציאל שמירת המידע על לקוחות, אשר מתבטא בהרגלי צריכה, מצב פיננסי והעדפות, ולכן החלו לשמור את פרטי הלקוחות ואף החלו לצבור כל מידע אשר בתחילה היה  נראה כזניח לשם יצירת פרופיל .מלא של חתך לקוחות או אף על לקוח ספציפי כזה או אחר תופעת שמירת המידע הפרטי על לקוחות, צברה תאוצה והתפתחה מעבר לשמירה בסיסית של לקוח כזה או אחר. החל מסחר של מידע בין חברות שונות על לקוחותיהם והעברת מידע פרטי אשר פוגע בזכויות הלקוחות לשם ניצול שיווק ומכירות .עתידיים ללקוחות אלו וללקוחות פוטנציאלים אחרים תופעה זו התרחבה אף לכדי חברות אשר התמחותם היחידה היא צבירת מידע על כל לקוח או צרכן, הן בדרכים חוקיות והן .בדרכים מפוקפקות אשר אינם עולים קנה אחד עם מוסריות או פרטיות של אותם צרכנים חברות אלו תוך שימוש בדרכים ערמומיות של הסתרת כוונותיהם העיקרית תוך שימוש בתוכנות שונות אשר אוגרות מידע ישירות מהמחשב האישי של הצרכן החלו לבנות מאגרי מידע מפורטים מאוד על כל צרכן וצרכן, ולמכור מידע זה לכל דורש .תמורת עלות כספית .שיטה זו של בנית מאגר מידע על צרכנים ומכירת מאגר זה, שנויה במחלוקת הן מן הפן המוסרי חברתי, והן מן הפן החוקי