היהדות בראי הנאציזם הקדמה:
האנטישמיות המודרנית היא גלגולה של שנאת היהודים עוד מקדמת דנא.
ביטויים מפורשים של שנאת ישראל מצויים משעה שבא יהודי במגע עם העולם ההלניסטי (במאה השלישית לפני הספירה) ואילך.
ההתמדה והרציפות של שנאת היהודים לאורך כל ההיסטוריה הביאה לחיפוש שורשיה והגדרת מהותה.
אין צל של ספק כי שורש השנאה ליהודים וליהדות והאינטנסיביות שלה תלויות במידה לא מבוטלת במרכזיות המקום שתפסה היהדות בעולמם הרוחני של עמי אירופה וקדמת אסיה. וכן בכובד משקלם של יהודים בתקופות שונות בתולדות עמים אלה.
אולם התופעה של רצח עם היא תופעה חדשה, החורגת מכל גילויי השנאה והאנטישמיות שחווה עם ישראל לאורך ההיסטוריה.
אחד מביטויי השנאה הנאצית הארסית כלפי היהודים באה לידי ביטוי במשפטים שהדהדו בגרמניה בכל מקום: "היהודים הם אסוננו", "זה שמכיר את היהודי, מכיר את השטן" . כל ימי חייו היה היטלר אחוז בדיבוק השנאה כלפי היהודים, גם לאחר שהשמידם לא השתחרר מן השד היהודי. ביום האחרון בחייו של היטלר ב- 29 באפריל 1945, בבונקר בברלין, הוא סיים להכתיב את צוואתו הפוליטית. מלותיו האחרונות לעם הגרמני היו: "מעל לכל אני מטיל על מנהיגי האומה ועל אלה הנתונים לפקודתם,  את השמירה הקפדנית של חוקי הגזע ומאבק חסר – רחמים במרעיל העולמי של כל העמים, היהדות הבינלאומית".
מהו מקור אותה שנאה המופנית כלפי היהודים והיהדות? האם ניתן להצביע על גורם כלשהו שיוכל להסביר את הרצח ההמוני שבוצע ותוכנן בדם קר בזמן קצר כל כך?
האם אפשר להביא עם שלם לידי תודעה ולידי ביצוע של רצח עם תוך ארבע – חמש שנים? האם אפשר להעלות על הדעת שבתקופה קצרה כלך כך יכולים לשכנע המונים לבוא ולחסל את היהודים, למחות את זכרם מעל פני האדמה? באיזו מידה האידיאולוגיה הנאצית רצתה לחסל את היהודים או שמא רצתה גם לחסל את היהדות?