מחקר בנושא: האם משפיע המסע למחנות הריכוז וההשמדה בפולין על הדעות הפוליטיות בקרב בני נוער ישראליים?

תקציר העבודה

בעבודה זאת אבקש להשתמש בכלי המחקר של ראיונות העומק כדי לרדת לעומקו של נושא שהתעניינתי בו מזה זמן. אבקש למצוא תובנות בכל הקשור למסע למחנות ההשמדה בפולין של בני נוער והשפעתם על תפיסת בני הנוער את עמדותיהם הפוליטיות. ראשית, אבקש להציג חומר תיאורטי העוסק בדעות פוליטיות בהקשר של המסע לפולין בקרב בני הנוער הישראליים. לאחר סקירת החומר התיאורטי הקיים בנושא זה, אתייחס בפירוט למטרת מחקרי זה.
שאלת המחקר: האם משפיע המסע למחנות הריכוז וההשמדה בפולין על הדעות הפוליטיות בקרב בני נוער ישראליים?
ההיגיון שבבסיס שאלה זו הוא השפעתו הרבה של המסע לפולין על בני הנוער אשר נוטלים בו חלק. בני נוער שהלכו למסע חוזרים ממנו לא אחת עם תפיסות עולם מגובשות יותר בכל הקשור לתפיסתם את עצמם כישראלים, כיהודים, כבני אדם. מסע המשפיע כה רבות על תפיסתך את עצמך, את עמך ואת ההיסטוריה שאתה חלק ממנה, משפיעה גם על תפיסתך את חיי היום יום – העכשוויים. ניתן להניח כי מסע המותיר רושם כה עז בלב הנערים שמשתתפים בו בגיל שבו תפיסות העולם שלהם מתחילות להתגבש, ישפיע על תהליך גיבושם. מכאן, שהנחה סבירה היא שהמסע לפולין משפיע על תפיסת עולמו של בן הנוער בהקשר של דעתו הפוליטית. ייתכן שהוא משנה את הנטייה הקודמת, או שהוא מחזק אותה, ובכל מקרה הוא בהחלט מעורר, כמו בהרבה מישורים אחרים, את הרגש והמחשבה.
לצורך בדיקת נושא המסע לפולין ודעות פוליטיות ניתן להיעזר בשני סוגים של שיטות מחקר: ראיון עומק או תצפית, שניהם שיטות איכותניות. שיטות אלו מתאימות לנושא זה בשל העובדה כי קשור ישירות לתהליך חשיבה והתפתחות של דעה עמוקה ויסודית אצל בני הנוער, דבר שהוא מורכב ביותר ויש צורך בניסיון כנה להבין את דרך החשיבה של בני הנוער. ניתן לראות זאת גם בחומר הרקע, שם נעשה שימוש בשיטות התצפית, ראיונות עומק ואף קבוצות מיקוד.
ראיון עומק במקרה זה צריך להיערך עם בני נוער שחזרו מהמסע לפולין, ותצפית תהיה ללכת עם בני הנוער למסע עצמו, ולהתבונן כיצד הם מעלים ומקשרים בין האירועים בעבר במהלך המסע אל האירועים האקטואליים ואל עמדתם הפוליטית (מניסיון אישי, זה קורה הרבה בכל מסע). כמובן שמחקר מקיף יכיל את שתי שיטות המחקר גם יחד, תוך בחינה של התפתחות החשיבה מראש, במהלך, ולאחר המסע. אך מאחר וזהו מחקר קצר במסגרת קורס בשיטות מחקר, אסתפק כאן בראיון עומק של בני נוער שעברו כבר את המסע לפולין.
קהל המטרה, אם כן, הוא בני נוער שעברו את המסע לפולין. במקרה זה האוכלוסייה שהכי זמינה לי הם חברי האישיים שעברו את המסע לפולין. אצל רובם עברה תקופה ארוכה יחסית מאז המסע. לראיון עומק שנערך לאחר זמן רב יחסית מאז המסע יש יתרון וחיסרון, מאחר שמצד אחד רצוי לבחון את תהליכי החשיבה כשהם טריים ועודם מתעקלים ומעסיקים את המרואיין, ומצד שני יתרון בכך שהדברים כבר ישובים זמן רב, וניתן להסתכל על הדברים בנקודת מבט לאחור שלעיתים היא עמוקה יותר ומובילה לתובנות מעניינות יותר. אלו הם עדים שאינם מומחים, אלא משתתפים רגילים במסגרת המחקר.