בעבודה זו, שהוגשה במסגרת קורס פסיכולוגיה התפתחותית, קיבלנו נתונים המתארים תוצאות של מחקר קיים והתבקשנו להציגן במערך מחקר מלא תקציר במחקר זה נבדק הקשר בין קיבולת הזיכרון לבין בחירת אסטרטגיות בפתרון בעיות במתמטיקה אצל ילדים והקשר בין אורך התרגיל לבין נכונות התוצאות. נבדקו 30 ילדים בני חמש, 15 בנים ו 15 בנות, אשר נדגמו באופן אקראי ממספר גנים בת"א. ניתנו לילדים עשרה תרגילים במתמטיקה, כאשר חמישה תרגילים הם בעלי שתי ספרות (4+5) וחמישה בעלי 3 ספרות (4+3+2). נטען, כי תרגילים בעלי שלוש ספרות, הינם יותר מורכבים ולכן, יהיה קשה להחזיק אותם בזיכרון העבודה, מה שישפיע על התוצאות מבחינה זו, שבתרגילים בעלי שתי ספרות נכונות התוצאות תהינה גבוהות יותר. בנוסף נטען, כי ישנו קשר בין מורכבות התרגיל לבין בחירת האסטרטגיה בה הילדים ישתמשו וכי כאשר התרגיל יהיה מורכב יותר, היכולת להחזיקו בזיכרון העבודה תהיה מועטה יותר ולכן, יבחרו אסטרטגיות פשוטות לפתרון התרגיל כגון, ספירת אצבעות.
נמצא, כי היה הבדל מובהק בנכונות התוצאות בין התרגילים המורכבים לפשוטים. בנוסף נמצא, כי ישנו קשר בין מורכבות התרגיל לבין סוג האסטרטגיה שנבחרה. כך, שבתרגילים המורכבים נעשה שימוש באסטרטגיות פתרון פשוטות יותר. מסקנות המחקר הם, כי ישנו קשר בין קיבולת הזיכרון לבין בחירת האסטרטגיה לפיתרון הבעיה. בצורה זו, שמורכבות התרגיל תשפיע על היכולת להחזיק מידע בזיכרון העבודה, דבר אשר ישפיע על בחירת האסטרטגיה לפתרון בעיה. אולם, יש לבדוק במחקרים נוספים את השימוש  במנגנונים פסיביים בנוסף לאקטיביים, בכדי לנטרל את השפעתם על התוצאות.  תוכן עניינים
מבוא. 1
שיטה. 4
מערך. 4
משתתפים. 4
חומרים. 4
הליך. 4
תוצאות. 6
דיון 8
ביבליוגרפיה מספר מילים: 1879
דוגמא מהעבודה בעיה מוגדרת כמצב בו אדם רוצה להגיע למטרה מסוימת, אך לא יודע איזה סדרת פעולות עליו לעשות באותו הרגע, בכדי להגיע אליה.
מבנה הבעיה מאופיין כמערכת של מצבים. מצב ראשוני, קבלת הבעיה; מצבי בייניים, האפשרויות הרבות בדרך לפתרון הבעיה והמצב הסופי, הגעה לפיתרון או למטרה.  (Newell & Simon,
1 972). פתרון הבעיה הינו יעד מכוון של רצף פעולות קוגניטיביות, ניתוח יעיל וכמו כן תגובות התנהגותיות שמטרתם הסתגלות לדרישה או אתגר פנימי או חיצוני (Heppner& Krauskopf, 1987).
בכדי להגיע לפיתרון, נעשה שימוש באופראטורים (הכלים והפעולות האפשריים) ומגבלות (מערכות חוקים). שימוש זה, מסתכם במעבר ממצב למצב (Newell & Simon, 1972). בכול מצב, קיימות מספר אפשרויות אשר יובילו למספר מצבים שונים. מרחב זה של אפשרויות, נקרא מרחב הבעיה (Eysenck & Keane, 2001).
כשלא ניתן  להכיל את כול אפשרויות הפיתרון מהמצב ההתחלתי למטרה בקיבולת הזיכרון, אנו מציבים לעצמנו תת מטרות ופותרים אותן בכדי להגיע לפיתרון הסופי. בכדי לעבור ממצב למצב אנו משתמשים בטכניקות או ביוריסטיקות (Newell & Simon, 1972).