מבוא
בית הספר הינו מוסד שהוקם על ידי החברה עבור צעיריה (לרוב בין גיל 6-16), להשגת שתי מטרות עיקריות: האחת, הקניית ידע ומיומנויות, השנייה, הנחלת מורשת החברה ושימור התרבות. מתוך שתי מטרות אלו נגזרת מטרה נוספת, כביכול משנית, יצירת שיווין הזדמנויות לכל ילדי החברה. אך האם באמת החינוך הבית ספרי אכן משיג את מטרותיו אלו? נדמה כי מדובר בשתי מטרות קשות מאוד להשגה משום שהתוכן שלהן והדרך להקנייתן שנויים במחלוקת הן אצל הרשויות והן אצל קהל היעד המחולק לקבוצות בעלות מאפיינים שונים. מכאן, ניתן להבין כי גם מטרת המשנה אינה פשוטה להשגה, וכתוצאה מכך נוצרת תחושת אכזבה ממערכת החינוך הבית ספרי. ביטויים לחוסר שביעות ממערכת החינוך באים לידי ביטוי ברפורמות המתבצעות אחת למספר שנים (הן בארץ והן בעולם) בין אם בשיטות ההוראה ובין אם במבנה הפיסי של בית הספר, כאשר הרפורמות, כולן, מתמקדות במוסד בית הספר. החיפוש אחרי הדרך הנכונה והיעילה ביותר לתפקודו של בית הספר מוביל אנשי חינוך, כמו גם בעלי עניין מחוץ למערכת החינוך, לחפש תשובות במקומות שונים. התהליכים הפנימיים שהתרחשו בחברה הישראלית לאורך שנות קיומה של המדינה אשר הובילו להתפוררות מערכתית-חברתית יצרו צורך בשינוי, בכיוון חדש לחינוך הבית ספרי. שיטות הוראה חדשות החלו לצוץ, הורים הביעו את אי שביעות רצונם מהחינוך על ידי הוצאת  הילדים מבתי הספר הציבוריים והעברתם לבתי ספר פרטיים עד כדי התנתקות מוחלטת של משפחות מסוימות מהחברה ומערכיה, וממערכת החינוך בפרט. לעניות דעתן של משפחות אלו, החינוך הבית ספרי איננו מה שהוא מתיימר להיות וכי ישנן דרכים אלטרנטיביות להקנות לילדים ידע וערכים. משפחות אלו החליטו שהאחריות על חינוך וגידול ילדיהן הוא שלהן בלבד, לכן, הן אינן שולחות את הילדים לבית הספר, חלקן אפילו בניגוד לחוק, ודואגות לתת להם השכלה בהתאם לתפיסת עולמם. משפחות אלו מקיימות "חינוך ביתי". עבודה זו עוסקת בתהליכים השונים שהתרחשו במדינת ישראל, החל בחוק חינוך ממלכתי בשנת 1953  לפיו, המדינה נטלה על עצמה את האחריות המוחלטת לחינוך ועד לשלב בו משפחות שונות בישראל החליטו לקיים "חינוך ביתי". בפרק הראשון אביא את הביקורת והטענות של המשפחות המקיימות "חינוך ביתי" בישראל על מערכת החינוך. בפרק השני אדון במשמעותו של המושג "חינוך ביתי" ואציג את הדרכים השונות ליישום "חינוך ביתי". הפרק השלישי עוסק בראשיתה של תנועת ה"חינוך הביתי" בארצות הברית ובהתפתחות ה"חינוך הביתי" בישראל, שאמנם נמצא בראשית דרכו, אך ידוע על עלייה במספר המשפחות המבקשות ומקנות לילדיהן "חינוך ביתי" בישראל. בנוסף, בפרק זה אציג את עמדתו של משרד החינוך בכל הנוגע "לחינוך ביתי". הפרק הרביעי עוסק במאפייני המשפחות המקיימות "חינוך ביתי", בו ניתן לראות בבירור כי האידיאולוגיה השלטת אצל משפחות אלו היא הזכאות לחופש בחירה בדרך בה הן יגדלו את ילדיהן ויחיו את חייהן. בפרק החמישי, שהוא פרק הנושא,  אנסה לענות על השאלה האם בחירת המשפחות להקנות לילדיהן "חינוך ביתי" נובעת מתחושת אכזבה וכישלון של מערכת החינוך או הרצון של כל משפחה ומשפחה לשמור על חירותה האישי?! תוכן עניינים:
עמוד                        מבוא כללי .
1
פרק ראשון: הביקורת של משפחות "החינוך הביתי" על  מערכת החינוך בישראל-2
פרק שני : מהו "חינוך ביתי"?
א. הגדרת המושג "חינוך ביתי"… 5
ב. יישום "החינוך הביתי"–..
–..5
פרק שלישי : התפתחות "החינוך הביתי":
א.    בארצות הברית -6
ב.     בישראל –…10 פרק רביעי: מאפייני המשפחות המקיימות "חינוך ביתי" א.    זרמים ב"חינוך הביתי" -.21
ב.     המיתוסים של משפחות "החינוך הביתי" –..22
ג.       קהילת משפחות "החינוך הביתי" -..28
פרק חמישי:"חינוך ביתי": כשלון מערכת החינוך או שמירה על החירות האישית?–32
סיכום –
34
ביבליוגרפיה –.36
  נספחים : א.        נספח א' – נהלים לאישור בקשות הורים ל"חינוך ביתי".
ב.         נספח ב' – "באופן טבעי" – כתב עת (עמוד השער).