מבוא
רעיון המסדרים הצבאיים הינו תוצר נולד של תקופת ימי הביניים התיכוניים, שהחלה עם התמסדותה של הנצרות וכינונה של החברה הנוצרית האוניברסאלית, בראשה עמד האפיפיור. חברה זו התאפיינה בדבקותה באמונה וברצון עז להשליט את סדריה ברחבי העולם, שאפה להרחבת גבולותיה ולהתפשטות מאמיניה, ובדרך של הכפפת ההמונים לחוקיה ומנהגיה התוותה את הדרך להשגת מטרותיה. אך דרך זו לא תמיד התנהלה בדרכים של שלום וראייה לכך הינם מסעות הצלב שהנהיגה הכנסייה, באמצעותם ביקשה ליצור מוקד משיכה כלל נוצרי שיסחף את האנשים וידרבן אותם להשתתף במלחמות נגד מי שנחשבו לכופרים הלא מאמינים. 'מלחמת קודש', כך הגדיר האפיפיור אורבאנוס ה- 2 את מסע הצלב ה- 1, מונח ששימש גם את האפיפיורים אחריו שביקשו לשכנע את הנוצרים הלוחמים לצאת ולהילחם למען האמונה ולמען הכנסייה, תוך הבטחה מפורשת לקבלת כפרת עוונות מוחלטת. מסעות הצלב (במיוחד הראשון ביניהם, שהתקיים בין השנים
1 095-1101) יצרו מציאות פוליטית חדשה במרחב הגיאוגרפי כשקמו להן ממלכות ונסיכויות נוצריות, ביניהן  'ממלכת ירושלים', שביטאו את עוצמתה של השליטה הנוצרית והתפרסותה מעבר לגבולותיה של אירופה. אולם למרות שליטה זו, בלטה בשטח עובדת היותם מיעוט בתוך עולם מוסלמי עוין שיצר מולו מלחמה מתמדת וחייב מתן תשובה הולמת.
בנקודה זו נכנסו המסדרים הצבאיים, שביטאו בתקופתם את האידיאלים הנשגבים של אירופה הנוצרית- אבירות ונזירות, ואיפשרו מיזוג הרמוני ולגיטימי בין מקצוע הלחימה של האביר לבין אורח החיים הנזירי. תפקידם היה ברור- להגן על הממלכות והנסיכויות הנוצריות ולהוות כוח לוחם כחלק בלתי נפרד במסעות הצלב, תוך מתן שירות לקהילת המאמינים ושימוש ככלי עבורם לקבלת הישועה. מסדר הטמפלרים היה אחד ממסדרים צבאיים אלו ולמעשה היה העיקרי והחשוב שביניהם. הקמתו נבעה בעיקר מצורך השעה וייעודו הוגדר למטרה נעלה במיוחד- הגנה על ממלכת ירושלים בארץ הקודש. במהלך שנות קיומו הוא סחף אחריו מאמינים ואבירים רבים שחיפשו באמצעותו לשרת את האל, אם בדרך של לחימה או בדרך של תרומה, ובכך להוכיח את אמונתם ולזכות בגאולה. המסדר גם זכה להכרה אפיפיורית רשמית והעלה את יוקרתו ומעמדו, במיוחד כשקיבל לרשותו פריבילגיות שהעניקו לו חסינות ועצמאות כמעט מוחלטת והפכו אותו לאחד המוסדות הכוחניים והמפורסמים ביותר באירופה ובארץ-ישראל. הטמפלרים היו ידועים גם בעושרם בהיותם בעלי ממון רב ונכסים רבים ברחבי הטריטוריות הנוצריות וזאת בזכות התרומות הרבות שניתנו להם במהלך השנים.
אולם, התבלטותם ותפקידם המיוחד הותיר אותם פגיעים וחשופים לביקורות נוקבות ומתקפות להאשמות שונות, בעיקר לאחר תבוסות וכישלונות בקרבות שהובילו לסוף הדרמטי של נפילת הממלכות הצלבניות במזרח (ביניהן ממלכת ירושלים לאחר נפילתה של העיר עכו ב- 1291) והפך אותם לאחראים העיקריים לטרגדיה זו.
עובדה זו מהווה את תחילת תהליך סופו של המסדר, כשסיפורים ושמועות אודות פעולותיו ומעלליו החלו לפוץ בקרב החברה ולעורר תהיות באשר למידת נאמנותו ואמונתו. בשלב מסוים כשעלה ויכוח גלוי ונוקב אודות נחיצותם ותועלתם של המסדרים הצבאיים בכלל (לאור התבוסות הקשות שנחלו הכוחות הנוצריים בקרבות) הועלתה אף שאלה באשר ליעילותו של מסדר הטמפלרים בפרט, במיוחד בשל העובדה שעלויות המשאבים להמשך החזקתו במזרח הפכה לנטל ומעמסה כלכלית לא פשוטה. ויכוח זה הוביל לרעיון איחוד המסדרים לכדי מסדר אחד ומאוחד ובכך למעשה רמז על היות מסדר הטמפלרים כגוף רקוב ומנוון, שמאיים על המשך התנהלותה של הכנסייה והקודים האתיים והדתיים של החברה. פעילותו של המסדר עמדה בעין בוחנת יותר בתחומיה של הממלכה הצרפתית, שם לקחו האחים הטמפלרים חלק פעיל במיוחד בענייניה הפיננסיים של הממלכה. אולם דווקא התערות זו הובילה אותם לחשדנות הולכת וגוברת של המלך הצרפתי, פיליפ ה- 4, שהחליט להוביל מהלך לחיסולו של המסדר (כנראה במטרה להשתלט על נכסיו) וקידומו של רעיון איחוד המסדרים (בהשערה שבדרך זו ביקש למנות בראשו מנהיג ממקורביו), ובאוקטובר 1307 יצא בפעולת מעצרים מקיפה שהשליכה את חברי המסדר למאסרים ממושכים והובילה למה שכונה בהמשך- משפט הטמפלרים. משפט זה שלווה במסע תעמולה מכפיש ומשמיץ נגד הטמפלרים הביא למעשה לסופו הטראגי והדרמטי של מסדרם והשפיע רבות על תדמיתם במשך דורות רבים, ביוצרו מערכת שלמה ומגוונת של מיתוסים ואגדות שנהיו לנושא במיתולוגיה הפופולארית והפכוהו למעין תעלומה היסטורית, במיוחד בכל מה שנקשר לאוצרם האבוד וארכיוניהם הנעלמים. אין ספק שחיסולו המהיר הכה בתדהמה את ההמונים בני התקופה, שתהו כיצד מסדר כה מפואר בהישגיו ובעל מוניטין יוקרתי יכול היה לפגוש גורל מר ואכזר, ובמשך מאות השנים אף היו כאלה שניסו למצוא לכך הסברים וצידוקים. עבודה זו מציגה את הרקע לפתיחתו של המשפט והאישומים החמורים שנשמעו נגד חברי וראשי המסדר ומעלה את הגורמים והסיבות שהובילו לקיומו, על פי מחקרים שונים שעסקו בנושא. מטרותיה- ·         לסקור בקצרה את עלייתו של המסדר, תוך הבנת התהליכים הפוליטיים והחברתים שהובילו להקמתו.
·         להציג את השתלשלות ההתפתחויות החברתיות שהובילו לירידת קרנו של המסדר.
·         לפרוס את האישומים החמורים שהוטחו בפני המסדר עם פתיחתו של המשפט.
·         לבדוק את אחת השאלות המרכזיות שעולות בבחינת הגורמים שהביאו לקיומו של המשפט- המניעים שהביאו מלכתחילה את המלך הצרפתי, פיליפ ה- 4, לעצור את חברי המסדר ולעקוף בכך את סמכותו של האפיפיור תוך ערעור מעמדו.
ההשערה הבסיסית שעולה ברוב המחקרים היא, שתאוות בצע היא זו שהניעה את המהלכים והובילה להטחת האישומים הכה חמורים (כפירה, ביצוע מעשי סדום, שיבוש טקסים דתיים וכדומה), תאווה שהפילה מסדר שלם ואף הבשילה את הקרקע
להיווצרותם של מיתוסים מגוונים (כמו מיתוס מועד יום שישי ה- 13 [יום מעצרם של חברי המסדר], מעשי כישופים ועוד). ·         לפרוס את המהלכים שהביאו לפירוקו וחיסולו של המסדר על פי הוראתו הרשמית של האפיפיור קלמנט ה- 5. חשוב לציין, כי הטיפול המעמיק בסוגיית הטמפלרים והניסיון להבין את הכוחות שהביאו לנפילתו הינם פועלם של מחקרים שבוצעו בעשרות השנים האחרונות, שביקשו לבדוק באופן קפדני את המסמכים התיעודיים ההיסטוריים המעטים שהשתמרו (כולל עדויות ותצהירים שניגבו מהעדים, מכתבים וכתבים אישיים, אגרות שנכתבו בשם האפיפיור וכדומה) ובדרך של ניתוחם על רקע ההשקפות והלכי רוח התקופה ניסו לשפוך אור על זווית נוספת שקשורה לסוגיית המסדר. עבודה זו משתמשת בחלק ממחקרים אלו ועושה אף שימוש בתרגום המקורות הראשוניים הרלוונטיים לסוגיית המשפט, במטרה להציג בעין רחבה את הנושא בו היא עוסקת- משפט הטמפלרים.