עבודה סמינריונית בקורס פעילות גומלין בכיתה-10328
אקלים כיתה והשפעתו על פעילות הגומלין בכיתה מוגשת על ידי:
יוני 2009
תוכן עניינים

1 . מבוא
עמ' 3-4
2 . אקלים כיתה מהו?- הגדרות ומאפיינים עמ' 5-6
3 . סוגי אקלים עיקריים עמ' 7
4 . הגורמים המשפיעים על אקלים כיתה עמ' 8-10 5. טיפוח אקלים חברתי בכיתה עמ' 11
6 . פעילות גומלין מהי?- הגדרות ומאפיינים עמ' 12-13
7. חשיבותו של אקלים כיתה לפעילות הגומלין הכיתתית עמ' 14
8 . מסקנות עמ' 15
9. ביבליוגרפיה עמ' 16-17
1 0. טופס הצהרה עמ' 18
מבוא
"בהעדר גישות ותחושות חיוביות יש לתלמידים רק סיכוי מועט, אם בכלל, ללמוד בצורה מיומנת" (מרזאנו, 1998, עמ' 28) ההנחה המרכזית בחקר סביבות חברתיות היא כי לסביבה השפעה על התנהגות האוכלוסייה שבה  לסביבות ולמסגרות חברתיות, בדומה לבני אדם, יש "אישיות" ייחודית.
ניתן לדוגמה לתאר סביבה כתומכת וכחמה לעומת סביבות נוקשות וביקורתיות; יש סביבות שבהן מודגשים סדר, בהירות וארגון, ואחרות הן בעלות אפיונים הפוכים דווקא.
העניין בחקר סביבת בית הספר והשפעותיה על התנהגות התלמידים החל עוד בשנות ה70- (Walberg, 1979; Moos, 1974), כאשר הובן שהכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות. הכיתה היא אפוא ארגון חברתי-לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים, לימודיים וריגושיים (  לוין ואחרים, 1981). אצל חוקרי אקלים חברתי כיתתי קיימות שתי הנחות מרכזיות: האחת, כי קיימת שונות באקלים החברתי של הכיתות, ולכן ניתן לחקור באופן שיטתי את הגורמים המשפיעים על היווצרות האקלים החברתי-כיתתי. לפי ההנחה השנייה, אקלים כיתתי מצוי בקשרי גומלין עם מכלול רחב של תופעות, העשויות לתרום להתפתחותם האישית של התלמידים, להשפיע על דימוים העצמי, על ביטחונם העצמי ועל עמדותיהם כלפי תחום הדעת (Cheng, 1993).
חוקרים מתייחסים לאקלים הלמידה בשיעור כממד ראשון במעלה בבואם לנתח את ממדי הלמידה לקראת הוראה מושכלת (טובה) (מרזאנו, 1998; חטיבה, 2003). מרזאנו מציין כי מצד אחד סביבה בה החוקים והנהלים נהירים ללומד מסייעת לו למקד את תשומת ליבו בלמידה, ומצד שני שימוש בהומור ויצירת אווירת למידה נוחה תורמים ליחס החיובי של הלומד כלפיה ומעלה את המוטיבציה שלו (שם). ההתייחסות למוטיבציה קשורה לא רק לאקלים הלמידה, אלא גם לתחושות חיוביות של התלמיד כלפי מטלות שונות שהוא מקבל מהמורה לבצע במהלך השיעור. אלה מושפעים מהמסרים הלא מילוליים שמשדר לו המורה בכל רגע נתון בשיעור. לדוגמה- תלמיד החושש להשתתף בשיעור לא יפתח גישות חיוביות כלפי מטלות למידה. מרזאנו (שם) מדגיש את חשיבותם של הנוחות והסדר הפיסיים בכיתה בהתייחסו להיבטים של טמפרטורת החדר, סידור הרהיטים, והתאמת גודל הכיתה לפעילות המתרחשת בה במהלך יום הלימודים.  קידום תחושות חיוביות ללמידה יכול להיעשות בשילוב  של חוקים ורוטינות בכיתה. הללו מאפשרים לתלמידים לקיים תהליכים של תקשורת בין-אישית תקינה, נותנים תחושה של ביטחון לתלמיד ומקלים על המורה בניהול השיעור.
כללים אלה מבוססים הן על התנהגות והן על חוקים שנאמרים או נכתבים בכיתה על-ידי התלמידים והמורה, ומעצבים את אווירת הלימודים בכיתה.   בכל כיתה נוצרים דפוסי התנהגות המאפיינים אותה. דפוסי התנהגות אלו משפיעים על אופייה של פעילות הגומלין. התרחשותו של התהליך המעגלי הזה, מושפעת מן המטען האישי של כל אחד מן המשתתפים בתהליך פעילות הגומלין. בתהליך פעילות הגומלין בכיתה, נוצרות תפיסות ועמדות כלפי המתרחש. התפיסות האלו מהוות מקור ידע חדש, אשר הופך לחלק מן המטען האישי של המשתתפים וככזה הוא משפיע על פעילות הגומלין של הפרט עם הסביבה הלימודית.
מן התהליך הזה משתמע, שמצד אחד ניתן להתייחס אל האקלים כאל תוצר של פעילות הגומלין המתרחשת בסביבה הלימודית, ומצד שני ניתן להתייחס אל האקלים כאל חלק מן האפיונים של המשתתפים ומתפיסתם את המתרחש בכיתה – תפיסה המשפיעה על התנהגותם ועל פעילות הגומלין בינם לבין הסביבה.
כל אדם הצופה בכיתה בזמן שיעור יכול לחוש במידת מה את האווירה שבה, האם התלמידים נהנים? מה טיב היחסים בינם לבין המורה ובינם לבין עצמם? כיצד הם מתייחסים לחריגים שבכיתה? ועוד.
האווירה הכיתתית היא זו שמשפיעה על תהליך הלמידה של כל תלמיד ובעקיפין על הסתגלותו בכיתה במישור האישי, החברתי והלימודי.
האווירה הכיתתית המהווה את הסביבה החינוכית של התלמיד מתייחסת לתהליכים פסיכו-סוציאליים המתרחשים בין המורה לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם, כפי שהם נתפסים על  ידי כל אחד מהם. כלומר זהו מושג סובייקטיבי תפיסתי, אין הוא מוגדר כתמונת מציאות אובייקטיבית אלא כאוסף של תפיסות של כל הנפשות הפועלות במערכת. תפיסה סובייקטיבית זו מהווה גורם קריטי בעיצוב מחשבתי והלך רוחו של התלמיד.(בר אל 1996)