תוכן עניינים
מבוא …עמוד
3 תהליך הפירוק -.עמוד
4 פירוק ע"י בית משפט –..עמוד
4 פירוק מרצון –עמוד 5
פירוק בפיקוח בית משפט -.עמוד 5
סוגי פירקו מרצון …עמוד
6 המפרק .עמוד  7
סוגי המפרקים -..עמוד
8 סיכום -עמוד 9
ביבליוגרפיה –.עמוד
1 0 מבוא
בימים אלה של משבר כלכלי עולמי עומדות חברות רבות, אשר הגיעו למצב של חדלות פירעון או עומדות בסופו, בפני הליך של פירוק. הפירוק הוא הליך שמביא לסיום חייה של החברה ולפירוק הקשר החוזי בינה לבין חבריה ובינם לבין עצמם. חלק מתפקידו של הפירוק הוא להגן על הנושים במצבים של חדלות פירעון. פירוק חברה הינו הליך משפטי ומנהלי ממושך, המתבצע מול רשם החברות במדינת ישראל. הבקשה לפירוקה של חברה יכולה להיות מוגשת ע"י החברה עצמה, נושיה או עובדיה. הרצון בפירוקה של חברה יכול לנבוע מכמה וכמה סיבות:  כאשר החברה מגיעה למצב של חדלות פירעון (חוסר סולבנטיות) ותזרים המזומנים שלה מלמד על היקלעות לקשיים פיננסיים; בהתקיים חוסר הסכמה עקרוני בין בעלי המניות בחברה אשר מקשה על ניהולה השוטף; חברה שאינה פעילה (בין בהפסקה ובין במידה ולא החלה בפעילותה) והמשך אחזקתה וניהולה כרוכים בחוסר רווחיות; כאשר בעלי המניות מבקשים לממש את השקעתם; החלטה מיוחדת שמקבלת החברה בעניין פירוקה, וכן סעיף סל המצדיק פירוק לפי מידות הצדק והיושר.
בעבודה זו אנסה לבחון את תהליך פירוק החברות לעומק, ומדוע תפקידו של המפרק חשוב ביותר.
תהליך הפירוק פירוק חברה הינו תהליך המוכתב על ידי המחוקק ונועד לכנס את נכסיה של החברה, לפרוע את חובותיה ולחלק את יתרת הנכסים בין החברים בחברה כדי לחסל אותה. סעיף 188 לפקודת החברות קובע שלאחר שהתפרקה החברה, על בית המשפט לצוות על חיסולה מיום הצו, ומשניתן הצו תחוסל החברה. מכאן ניתן ללמוד, כי כל עוד לא חוסלה החברה היא ממשיכה להתקיים כאישיות משפטית על אף היותה בפירוק. היא יכולה לתבוע ולהיתבע, והיא יכולה להיות מחויבת ולהתחייב.
לפי סעיף 148(א) לפקודת החברות רשאית האסיפה הכללית להחליט בהחלטה מיוחדת החייבת להתקבל ברוב של 75% על פירוק החברה.
דרכים לפירוק חברה – לחיסולה של חברה נקבעה בפרקים י"א – י"ג לפקודת החברות, התשמ"ג –
1 983. (עם כניסת חוק החברות, התשנ"ט – 1999, לתוקף ניטלה מרשם החברות הסמכות למחוק חברות). ע"פ חוק החברות, ניתן לפרק חברה באחת מן הדרכים הבאות בלבד :
בידי בית משפט, מרצון ו/או בפיקוח בית משפט.
פירוק חברה בידי בית משפט עילות בקשת הפירוק:
1.      החברה קיבלה החלטה מיוחדת שתפורק ע"י בית המשפט.
2.      החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהתאגדה או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה
3 .      החברה הייתה לחדלת פירעון
4 .      בית המשפט סבור שמן היושר שהחברה תפורק 5.      החברה לא נרשמה-  על פי בקשת היועץ המשפטי ניתן לבקש את פירוקה
6 .      החברה לא שילמה מספר עיצומים כספיים.
מי שרשאי להגיש את עילת הפירוק: החברה, הנושה, משתתף, היועץ המשפטי, כונס הנכסים הרשמי, רשם החברות  מועד תחילת הפירוק: היום בו הוגשה בקשת הפירוק לבית המשפט.
"כאשר מונחת לפני בית המשפט בקשה לפירוק חברה, הוא נדרש לשקול את השלכות החלטתו על צדדים שונים שיש להם נגיעה בחברה: נושי החברה, בעלי המניות, עובדי החברה, הנהלת החברה, ציבור הצרכנים, תאגידים אחרים הקשורים עימה בקשרי מסחר, ואף המשק בכללותו".
עם זאת, בית המשפט מתחשב ברצונותיהם של הנושים האחרים ומסרב לתת צו פירוק כאשר מרבית הנושים מעדיפים את המשך ניהולה של החברה, וזאת מתוקף סעיף 273 לפקודת החברות:
"בכל עניין הנוגע לפירוק רשאי בית המשפט להתחשב במשאלות הנושים והמשתתפים ככל שיוכח לו בראיות מספיקות". מכאן, ששיקול הדעת של בית המשפט צריך להביא בחשבון לא רק את זכויותיו של הנושה המבקש את הפירוק, אלא גם את הזכויות של הנושים האחרים, כאשר ייפגעו מהפירוק.