הכורדים בתורכיה בעשור האחרון

מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

בשני העשורים האחרונים מתגבשות ומתחזקות שאיפות לאומיות של קבוצות אתניות בעולם. שאיפות אלו גורמות להיווצרות מדינות חדשות וכן, להתקוממויות בין קבוצות לאום במדינת האם.
עבודה זו תעסוק בתורכיה, רפובליקה פרלמנטארית בעלת קבוצות מיעוט אתניות, כאשר קבוצת המיעוט האתנית הגדולה ביותר הינה הכורדית.
מימי האימפריה העות'מאנית קיימת הדרישה הכורדית לעצמאות, דרישה שגוברת עם השנים, בעיקר לאור העצמאות אותה קיבלו התורכים לאחר מלחמת העצמאות התורכית. בעבודה זו אבחן האם לשאיפות הלאומיות של האוכלוסייה הכורדית המתגוררת בתורכיה יש השפעה על היחסים בין שתי הקבוצות האתניות הגדולות בתורכיה: התורכים והכורדים, וכיצד השפעה זו באה לידי ביטוי ביחסים ביניהן. שאלת המחקר האם וכיצד משפיעות שאיפות הלאומיות של הכורדים על היחסים בין האוכלוסייה התורכית לאוכלוסייה הכורדית בתורכיה בעשור האחרון?
השערת המחקר הנובעת משאלה זו הינה ששאיפות הלאומיות של הכורדים בתורכיה מחזקות את הפער בין האוכלוסייה התורכית והאוכלוסייה הכורדית בתורכיה.
הרקע ההיסטורי יכלול נתונים דמוגראפיים, היסטוריים, תרבותיים וכלכליים על תורכיה ועל קבוצת המיעוט הכורדית המתגוררת בה.
כמו כן, בהמשך העבודה, אציין את הפעילויות אותן ביצעו הכורדים בעשור האחרון לשם קבלת הכרה בלאומיות שלהם מידי תורכיה ומדינות אחרות. בעבודתי איעזר במאמרים הבאים:
אנדרסון, "קהיליות מדומיינות": הגדרת אומה והבחנה בין שלושה פרדוקסים בלאומיות; אריקסון, "אתניות ולאומיות": הגדרתם של אנדרסון וגלנר למושג אומה וחלוקת המושג לאומוית לשני מישורים: רגש לאומי ותנועה לאומית ובנוסף, דוגמאות לדרכים בהן מדינה מגדירה את עצמאותה ונבדלותה מהמדינה בה היא נמצאת; ליפסט, "מאבק חברתי, לגיטימיות ודמוקרטיה": הגורמים ליצירת מדינה יציבה, לגיטימיות ואפקטיביות של מדינת הלאום והמאבקים החיוניים לשמירת הדמוקרטיה העלולים לערער את יציבות השלטון ומערכות היחסים בין הקבוצות האתניות במדינה. המאמרים שנבחרו עוסקים בהגדרת הלאומיות ובהתמודדות קבוצת מיעוט באוכלוסייה עם הקבוצה האתנית השולטת במדינת האם. מאמרים אלו מתקשרים לקבוצות לאום הנאבקות להגדרה עצמית בכל העולם. הנושא הנבחר הינו שאיפות הלאומיות של הכורדים בתורכיה והשפעתם על היחסים עם האוכלוסייה התורכית, מכיוון שהנושא הינו רלוונטי להיום. כמו כן, מעניין לבחון האם חל שיפור ביחס המדינה למיעוט הכורדי בעקבות דרישותיהם להכרה בלאומיותם ולעצמאות. לבסוף ייבחנו היחסים בין הקבוצה האתנית הגדולה במדינה, האוכלוסייה התורכית, שהיא נותנת הטון במדינה לבין המיעוט הגדול במדינה, דהיינו המיעוט הכורדי.
תוכן עניינים
                                                                                                                                    עמודים מבוא                                                                                                                      1
רקע תיאורטי                                                                                                                     2-3
הרפובליקה התורכית ושתי האוכלוסיות המשמעותיות בה- רקע היסטורי                      4-5
פרק יישומי                                                                                                           6-10 סיכום                                                                                                                    11
ביבליוגרפיה                                                                                                         12-13