מבוא
מילים זרות הן תופעה טבעית לכל עם ולכל לשון, ויותר ממה שהיא תופעה לשונית, היא תופעה היסטורית-חברתית.
תופעה זו מעידה על הקשר בין עם אחד לבין עמים אחרים. אך לא כל מילה זרה  מעידה על מגע ישיר. יש שמילה עוברת כמה שפות, ויש מילים נודדות, המתפשטות בשפות רבות. ופעמים אין לקבוע את מוצאן המדויק.
לשונות אינן עומדות לעולם במצב של יציבות. נוספות מילים לציין חפצים חדשים, רעיונות חדשים וגישות חדשות לעניינים קיימים. ולכן המילים הזרות ממלאות תפקיד חשוב בביטוי מושגים חדשים בתחומים שונים, כמו מדע, כלכלה, מסחר, פוליטיקה. ולכן הן האספקלריה של החברה.  חשוב לציין שישנן גורמים חוץ לשוניים שמשפיעים על השימוש במילים זרות בדיוק כמו הגורמים הפנים לשוניים, כמו יוקרה של הלשון שממנה שואלים. שאילת מילים קשורה גם לתופעה של עליונות תרבותית מול נחיתות תרבותית. דוגמה לכך, הערצת הצרפתית במאה ה -17 וה-18
בכל חצרות המלוכה והאצולה באירופה (כמו המילה הצרפתית "פדאנט").
היום, מתוך ההנחה, שהלשון העולמית הקובעת היא האנגלית, נוצרת ברית שפות בהשפעתה. האנגלית האמריקאית בפרט והאמריקניזציה בכלל הולכות ומתעצמות, כפי שבאירופה של ימי הביניים התעצמה השפעת הלטינית וכפי שסוף ימי הבית השני התעצמה השפעת היוונית.
מילים אזרחיות וזרות בלשון: הלשון לא נוצרה על פי חוקים קודמים ליצירת המילים, מראש ולכתחילה נוצרו מילים, מילים שונות, ורק אחר כך נתדמו ונשתוו המילים זו לזו בצורתן, ומנקודת מבט מסוימת אין כל לשון ולשון חטיבה אחת אחידה בעצם מהותה, כי בני עם שלם היושבים על שטח ארץ רחב משתתפים כולם ביצירת הלשון . צריך לזכור את ההופעות המשפיעות על הלשון והגורמות לכך, שאין שפה אחידה ממש בעולם. שהרי אין גם עם שלם שיוכל לבדו לבנות את לשונו. כל עם ועם חי בין עמים אחרים, משפיע עליהם ומושפע מהם וכך הוא מקבל מילים וביטויים החודרים אל לשונו ומשפיעים עליה. והשפעה זו על ידי חדירת מילים זרות ושאולות גדולה היא הרבה יותר ממה שאפשר לדמיין.
נקל הוא להכיר את המילים הזרות ממש בכל לשון, הבנויות על פי חוקי לשון אחרת והחורגת ממסגרת השפה האזרחית. כשאנו אומרים וכותבים, למשל, אוטובוס, גרמופון, פילוסופיה, אורגניזציה, וכד', ניכר הדבר שמילים אלו אינן אזרחיות לא בעברית ולא בערבית וגם לא באנגלית, צרפתית, גרמנית ורוסית. גם במבנה וגם בכתיב אין מילים אלו בנויות וכתובות לפי חוקי לשונות אלו, אין להבין ואין לבאר אותם מתוך הלשונות ההן. הן שם מילים זרות ממש, לקוחות מתוך הלשון היוונית והלשון הרומית.
בעבודה זו אני בחרתי בספר "ניהול משאבי אנוש", האוניברסיטה בפתוחה, יח' 8. אספתי מילים זרות מהעברית שנחשבות לפאן אירופיות, ובדקתי את מקורן האטימולוגי ומניין חדרו לעברית, ובדקתי פירוש כל מילה, והמבנה שלה , וגם התייחסתי לתחום הסמנטיקה בנפרד לכל מילה.ובסוף נסיתי לבדוק את שווה הערך של המילה הפאן אירופית בעברית, וזה על מנת להגיע לתשובה לשאלת המחקר , למה בלשון עברית נקלט הערך הפאן אירופי ולא השווה ערך העברי. ואז אוכל לחקור את מידת הנוכחות של יצירת הלעז בתחום מדעי החברה.
לצורך הניתוח שלי היה חיוני להיעזר במילון אוקספורד, ומילונים אחרים כמו מילונו של דן פינס ואלקלעי ומילון המילים הזרות.
המילון שאותן ניתחתי הם:
*    פוטנציאל                                                           *   מוראל *    פיננסיים                                                            *   קריטריון *    טכניים                                                              *    מינימלי *    ורוטציה                                                            *   מוטיבציה *    קריירות                                                            *  קטיגוריות *    אופטימלי                                                           *    סימולציות *    האלקרוניקה                                                      *    אינטנסיבית *    הדילמות                                                            *   חשיבה אנליטית *   פורמלית ואם בעצם המילים הזרות האלה אין עוד על פי רוב לשנות לא מצורתן ולא מהוראתן כפי שנשתרשו בלשוננו, הרי ראוי ונחוץ הוא לשמור על הגבולות שבינן לבין מילים עבריות ממש, שרק חוסר ידיעה וחוסר טעם יערבב אותן יחד.