עבודת סיכום סמסטריאלית כלכלת מצרים סקירה היסטורית מפלישת נפוליון עד שלהי מלחמת העולם הראשונה ה ק ד מ ה עבודה זו הינה עבודת סיכום לקורס מבוא לכלכלת המזה"ת מפאת גודל הנושא אך טבעית תהיה הבחירה להתמקדות על מצרים מכמה טעמים:
א. מצרים כמדינה הדומיננטית במזה"ת לפחות ב – 200 השנים האחרונות .
ב.  היותה של מצרים החלוץ להשלמה וכריתת שלום עם ישראל.
ג.  מצרים כמיצגת את המדינות במזרח התיכון שכלכלתן הינה פועל יוצא מהיחס שבין       אוכלוסייה וריבוי אוכלוסין גבוהים לעומת מקורות למשאבים ואוצרות טבע מדולדלים עד      אפסיים.
עבודה זו הינה סקירה היסטורית ובשום פנים אינה מתימרת להחיל ניתוחים כלכליים אקדמים מ ב ו א בספטמבר
1 997 יצא אנואר א – סאדת נשיא מצרים בהכרזה שלמענן השלום מוכן הוא לבוא לירושלים, בירת מדינת ישראל, אויבתה המושבעת של מצרים ושל העולם הערבי כולו מזה 30 שנה ויותר, ולפנות לעם בישראל מעל במת הכנסת או כל במה ציבורית אחרת ולהצהיר על רצונו בשלום עם ישראל.
ואכן בנובמבר 77 נחת נשיא מצרים בנמל התעופה לוד והתקבל בישראל עם כל הכבוד ההדר והפאר מעל ומעבר לכללי הפרוטוקול הנדרשים בד"כ לביקורי ראשי מדינות בארץ ובכך החל למעשה תהליך השלום וההשלמה במזרח התיכון. אכן אין עוררין על הראשוניות החלוציות והערך המהפכני ההיסטורי הגלומים ביוזמתו של אנואר סאדת.
להגיע לשלום בין מצרים וישראל לאחר יובלות של איבה ועוינות בין יהודים לערבים הוא מהלך בהחלט מהפכני שהסיכון הטמון בחובו ליוזם, ליוזמה ולמצרים  עלול להיות הרסני ובלתי הפיך מצד אחד אך באותה מידה יכולה יוזמה כזו להביא אור גדול, רווחה, שגשוג ואיכות חיים מהפכניים למצרים למדינות ערב ולאיזור כולו.
אנואר סאדת בספרו האוטוביוגרפי אכן מתייחס לשיקולים הניתוחים והחזונות שהביאו אותו למהלך ההיסטורי ההוא בספטמבר 77 ובין השאר מפתח ומנתח את המצב הכלכלי של מצרים ומגיע לממצאים הרי אסון.
א.  הכלכלה המצרית נמצאת על סף פשיטת רגל מוחלטת החוב החיצוני בעיקר לגוש המזרחי       משעבד את מצרים לעשורים רבים לעתיד לבוא מבלי כל יכולת להביא את כלכלת מצרים       להחלץ מהמדמנה.
ב.   הוצאות הבטחון, התלות המוחלטת ביבוא  מוצר יסוד חוסר בתשתית תעשיתית חקלאית       ומסחרית לא מותירים כל סיכוי למצרים להגיע אי פעם לעצמאות כלכלית.
ג.   הריבוי הטבעי וחוסר האפשרות לספק מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה אם מפאת חקלאות       מפגרת ואם מחוסר משאבים לרכוש מזון משווקי העולם.
ד.   חוסר השקעות חוץ בתשתית בתעשיה כבדה וקלה מהעולם המערבי, שהוא בעל האמצעים,       כתוצאה ממצב בטחוני בלתי יציב, בעיקר בגלל מצב המלחמה עם ישראל וכן עקב מצב פוליטי       פנימי ובין ערבי רעוע.
ממצאים אלה ועוד רבים אחרים מביאים את סאדת למסקנה הבלתי נמנעת כי במצב הדברים כפי שהם, סיכויי משטר והשלטון להמשיך ולהתקיים במצרים שואפים לאפס ולא רחוק היום שהמצב הכלכלי פוליטי חברתי יוביל בהכרח לנפילתו וגרוע מכך לנפילת והחלפת המשטר בדרכים אלימות ביותר.
כדי למנוע מצב כזה רואה סאדת מוצא אחד בלבד להפנות עורף למצב המלחמה עם ישראל ובכך להגיע לתוצאות חיוביות למצרים לעמה למשטרו ולשלטונו שלו וכל אותם ממצאים שליליים מפני יעלמו מפני שהגורמים לא יתקיימו יותר.
אכן יוזמת השלום והסכמי השלום בין מצרים וישראל הביאו לרווחה כלכלית מסוימת וזמנית של מצרים לטווח הקצר אך המשטר במצרים לא השכיל ואולי גם לא היה מסוגל לשנות בצורה יסודית את המערכות החברתיות הסטרוקטורליות בכלכלה המצרית כמו לדוגמא בלימת הרבוי הטבעי המדהים שעוד העצים עם עלית תוחלת החיים וזאת משום חוסר היכולת להתעמת עם המערכות הדתיות רבות העוצמה ובראשן האחים המוסלמים, השחיתות הגדולה בקרב הפקידות הזוטרה והבכירה של השלטון אשר עיכבה באופן בירוקרטי השקעות זרות בתחומי תחבורה תשתית תעשיה וכו'.
וכך ולמרות השלום עם ישראל  ולמרות הסיוע האמריקאי הנדיב  והמלוות הגדולים שזרמו אליה בתחילת שנות ה 80 לא השכילה מצרים להגיע למצב ה TAKE  OFF החיוני כלכך לכלכלה, כדי שתהפוך לכלכלה עצמאית. וכגודל הציפיות בתחילת תהליך השלום כך גודל האכזבות כיום.
מתברר האנרגיה הנדרשת להמראה היא גדולה לאין שיעור ובניתוח מפוכח גיאוגרפי, קלימטולוגי גיאולוגי ודימוגרפי וסוציולוגי יתברר לנו מעל לכל ספק שלאורך כל השנים המצב הכלכלי של מצרים הינו ללא תקוה וללא מוצא וסיכויה לעצמאות כלכלית הולכים וקטנים אלא אם כן תנקט מערכת פעולות,תהליכים ותפיסות מהפכניים בתעוזתם ועוצמתם.
אמצעים כאלה אם ינקטו יביאו בהכרח לאיום גדל והולך על המשטר ואולי זו הסיבה ששום שלטון במצרים אינו עקבי במהפכנות עד להשלמתה. בעבודה זו ניתנת סקירה הסטורית של התהליכים הכלכליים במצרים למן פלישת נפוליון ב – 1815 ועד ימי שלהי מלחמת העולם הראשונה. גם מסקירה זו יתברר כי בבסיסה הכלכלה המצרית איננה נהנית משום יתרון – אלא רק מחסרונות יסודיים שמנעו אז ומונעים גם כיום לזנק ליעדים כלכליים חיוביים אלא שבתקופות הקדומות במאה ה 19 ובראשית המאה העשרים הפער בין החסרונות לבין האפשרויות לזינוק – כלכלי היה מצומצם למדי ובתנאים פוליטיים שונים  יתכן שניתן היה אז לגשר על הפער להביא את מצרים לכדי מעצמה כלכלית רבת עוצמה אך ככל שהשנים חלפו הלך הפער והתרחב וגדל הקושי לגשר על פניו. העבודה בפונט 14