תוכן עניינים
1.       מבוא .1-5
2 .       הבנק המרכזי
2 .1.    מהו בנק מרכזי -…6
2 .2.    הבנק המרכזי בארה"ב 7-8
3 .       התפתחות הכלכלה האמריקאית
3 .1.    פקיעת בועת הדוט-קום –9-12
3 .2.    אירועי ה-11
בספטמבר –..13-14
3 .3.    אי וודאות  2002-2003 –…15-16
3 .4.    התאוששות ומפנה -17-18
3 .5.    על מסלול הגיאות -19-20
4 .       בחינת מדיניות הריבית
4 .1.    חוק טיילור 21-22
4 .2.    הריבית לטווח ארוך ..23-
5 5.       התפתחות בועת הנדל"ן -26-28
6 .       סיכום 29-30 7.       ביבליוגרפיה -.31
מבוא
באוגוסט 2005, יו"ר הפדרל ריזרב האמריקני באותה תקופה, אלן גרינספאן, הופיע במסגרת כנס אשר נערך בקנזס סיטי ונשא נבואת זעם על מצב המשק האמריקאי. בדבריו יצא באזהרה תקיפה בנושא הפריחה בשוק הנדל"ן בארה"ב, המתבטאת בעליית מחירים גדולה מאוד וטען כי צמיחה זו והנזילות הגדולה עשויות להיעלם במהרה. בנוסף, טען גרינספאן כי חשש מצד משקיעים עלול להעלות את פרמיית הסיכון, דבר שיגרום להורדת שווי הנכסים. כמו כן, טען גרינספאן כי מחירי הבתים המנופחים נובעים בחלקם מהפרמיות הנמוכות על סיכונים המתאפיינות בשיעורי ריבית נמוכים. ואכן, כעבור מספר שנים נבואות אלו התגשמו – הנזילות הגדולה נעלמה ושווי הנכסים צנח.
ההפתעה מדבריו של גרינספאן הינה כפולה: ראשית, דברים אלו נאמרו כבר בקיץ 2005, כשנתיים לפני שהחלו לצוץ הניצנים הריאליים של המשבר בארה"ב וכשלוש שנים לפני שמימדי הבועה אכן נחשפו במלוא עוצמתם. שנית, מדברים אלו משתמע כי גרינספאן איבד את השליטה על הבועה שנוצרת לנגד עיניו, ואין הוא מסוגל בכלים האופרטיביים העומדים לרשותו כנגיד האמריקאי לרסן את עליות המחירים באופן אשר לא יזעזע את המשק האמריקאי.
אלן גרינספאן, אשר כיהן בתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב, מונה על ידי הנשיא רייגן באוגוסט 1987 וכיהן בתפקיד עד לינואר 2006. בשנה האחרונה, בעקבות המשבר החריף שפרץ, נמתחה ביקורת רבה על גרינספאן וזאת כיוון שמתוקף תפקידו הוא היה המדינאי הכלכלי המשפיע ביותר בעולם ומכאן, השפיע רבות על התהליכים הכלכליים הרבים שעברו בשנים הללו. עיקר הטענה כנגדו הייתה כי מדיניות הריבית הנמוכה שלו נמשכה תקופה ארוכה מידי וגרמה לבועה בתחומי הנדל"ן והמשכנתאות. התמוטטות שוק הסאב-פריים האמריקאי הובילה למחיקות והפסדים בשווי כ-1.2 טריליון דולר ואף להתמוטטותו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. בין הכלכלנים שוררת מחלוקת לגבי השאלה האם כיו"ר הבנק הפדראלי צדק גרינספאן כשהפעיל מדיניות מוניטארית מרחיבה מאוד אחרי הפיגועים של 11 בספטמבר 2001 והחזיק את הריבית בשיעור של 1% במשך יותר משנה. בסמינריון זה, אנסה לנתח את הסיבות שהובילו למדיניות המוניטארית המרחיבה בשנים שלאחר התפוצצות בועת הדוט-קום בשנת 2000 ועד לשינוי המגמה במדיניות הריבית עם התאוששות הכלכלה האמריקאית.
תחילה, אתאר מהו הבנק המרכזי בארה"ב, מבנהו, סמכויותיו ומטרותיו תוך התמקדות בתפקידיו כמוציא לפועל של המדיניות המוניטארית בארה"ב. הדבר חשוב על מנת להבין מהם המניעים שעמדו מאחורי פעולותיו של הגוף שהוא ללא ספק החשוב והמשפיע ביותר בכלכלה האמריקאית והעולמית בכלל.
לאחר מכן, אתאר את ההתפתחויות הכלכליות בארה"ב מפרוץ משבר בועת הדוט-קום ועד לתפנית במחזור העסקים בשנים
2 003-2004. בין היתר, אתאר הן את האירועים המשמעותיים שעברו על המשק האמריקאי באותה תקופה והן את הנתונים המאקרו כלכליים שיצרו את האקלים הכלכלי באותם שנים.
לגבי כל תקופה, אסקור את המדיניות המוניטארית שהופעלה בתגובה לאירועים, השיקולים הכלכליים והלך הרוח שהנחה את יו"ר הבנק המרכזי להחליט על אותה המדיניות שאותה הוציא לבסוף לפועל.
על מנת לבחון את מדיניות הריבית אשתמש בחוק טיילור, כלל מוניטארי מפורסם לקביעת ריבית קצרת טווח, ואבדוק האם המדיניות המוניטארית שהופעלה בארה"ב עלתה בקנה אחד עם חוק זה בתקופה הרלוונטית.
כדי להשלים את "הסביבה המוניטארית" של השנים הנסקרות, אתאר את רמת הריבית ארוכת הטווח של התקופה והגורמים שהשפיעו עליה בתקופה זו. אוסיף ואציין, כי ריבית זו נקבעת לא באופן ישיר על ידי הבנק המרכזי אלא נגזרת ממחירי השוק במסחר הבינלאומי באגרות חוב ממשלתיות ארוכות של ארה"ב, ולכן לבנק המרכזי ישנן אפשרויות מוגבלות יותר בויסות ריבית זו אך עדיין זו רלוונטית לצורך העניין.
לבסוף אתאר את השלבים בהתפתחות בועת הנדל"ן בארה"ב, והסיבות השונות שהביאו להיווצרות הבועה, תוך העלאת הטענה הרווחת לגבי אחריותו של הבנק המרכזי בהיווצרות בועה זו.
אדגיש, כי בכלים ובנתונים שעומדים לרשותי לא אוכל לקבוע מסקנות חד-משמעיות בנוגע לנכונותה/אי נכונותה של מדיניות הריבית של הבנק המרכזי והאם היא זו שגרמה למשבר הכבד שפרץ בשנת 2008. זאת מכיוון שסיבת המשבר מורכבת דיו מכדי לאפיינה בגורם אחד או שניים שבגללם הוא פרץ, הנחת היסוד שעליה התבססתי כי אכן ישנה קורלציה בין מדיניות מוניטארית מרחיבה לבין עלייה במחירי דיור הינה בעיקרה הנחה אינטואיטיבית מאשר מסקנה מאקרו כלכלית שמגובה במחקרים, בייחוד כאשר ישנם גם מקרים הפוכים בהיסטוריה הלא רחוקה, כדוגמת בועת הנדל"ן שפרצה בבריטניה בסוף שנות ה-90 אשר מדיניות הבנק המרכזי במקרה זה הייתה דווקא מצמצמת בשנות היווצרות הבועה.
לכן בהתאם לנסיבות אלו, על מנת בכדי לא להיכנס לנתיב הלא נודע של ניסיון להסיק מסקנות שאינן מגובות במחקר יסודי, אבחן את הנושא המרכזי של הסמינריון בגישה פוזיטיבית יותר – מדיניות הבנק המרכזי בתגובה לזעזועים ולאירועים הכלכליים שעברו על ארה"ב בשנים 2000 ועד 2004.