נושא איכות חיים של האדם הזקן שימש בעבר ומשמש גם בהווה מוקד להתעניינות בקרב אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות (פסיכולוגיה, רפואה, סיעוד, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, גרונטולוגיה ועוד).
ככלל, אין הגדרה אחת הממצה את המושג. בספרות יש מגוון הגדרות המשקפות פרספקטיבות ואוריינטציות מקצועיות שונות של הכותבים, אולם למרות השוני בהגדרות קיימת הסכמה בין רוב החוקרים, כי כל הגדרה של "איכות חיים" תכלול מספר מרכיבים מרכזיים וביניהם מצב בריאותי (יקוביץ, 1997). האם גם לתפיסה עצמית  של הפרט את מצב בריאותו יש השפעה על איכות חייו? האם האופן שבו הפרט עצמו מעריך את מצב בריאותו משפיעה על איכות חייו יותר מאשר המצב הרפואי האובייקטיבי שלו? מספר מחקרים פרוספקטיביים מצאו כי התמותה הייתה גבוהה יותר ככל שהערכת הבריאות הסובייקטיבית הייתה נמוכה יותר (ברקמן וחבוט, 2002 ; כרמל, לפידות, מוטרן, שמי, 1996 ; Baron-Epel, Shemy, Carmel, 2004 ; Benyamini, Blumstein, Lusky, Modan,
2 003  ). האם גם איכות חייהם גבוהה יותר? במחקר זה אנחנו נבדוק האם קיים קשר בין הערכת הבריאות עצמית ואיכות חיים מפני שכלל יסוד בגריאטריה הוא השאיפה להוסיף חיים לשנים, ולא רק להוסיף שנים לחיים. לאור העלייה במספר הקשישים ותוחלת החיים ובעקבותיהם הגידול במספר המוסדות לטיפול בזקנים, גדל גם אחוז הזקנים החיים במוסדות השונים. אוכלוסייה זו חלשה, רגישה ופגועה הרבה יותר מאוכלוסיית הזקנים בקהילה (בר-טור, לומרנץ, 1997). גם ההשפעה של מסגרת המוסדית  – הסביבה שבה חיים הזקנים – חשובה להבנת הרווחה הנפשית שלהם, ולכן יש מקום להעמיק את הידע ואת ההבנה שלנו בתחום חשוב וייחודי זה. בעשרים השנים האחרונות גדל והתרחב בישראל ענף הדיור התומך לזקנים שמכונה בשמות רבים ומגוונים כמו: דיור מוגן, דיור תומך, כפר לגמלאים או קהילות גמלאים, ובאנגלית מגוון השמות רב יותר. המושג החדש מייצג מודל לצורת מגורים ארוכת-טווח המשמשת אלטרנטיבה למסגרת המוסדית הקלאסית, שומרת על האוטונומיה ועל העצמאות של הזקנים (דורון, ליטמן, 2004), אך ישנה ביקורת רבה כלפי מערכות הדיור התומך בישראל. ביקורת משמעותית ביותר נגד מערכות הדיור התומך בישראל מתחה קפלן (2002). היא טענה שהדיור המוגן לזקנים בישראל הוא, במקרים רבים, רק כסות למערכת שהיא באופייה ובמהותה מערכת מוסדית טוטלית לכל דבר ועניין.  עד היום נערכו מחקרים ספורים בלבד על דיור התומך בישראל. מחקרים אלו חשפו תמונה מורכבת ולעתים שונה מהתמונה הוורודה שניסו לצייר מובילי הענף. בגלל חשיבותן של תכניות הדיור המוגן במערך הדיור המוסדי ובשל התרחבותן לאחרונה בישראל, ראוי להעמיד מסגרות אלה כיעד מחקרי מועדף בגרונטולוגיה.