מבוא
"השאלה של בחינות הבגרות מתעוררת כל פעם מחדש, כי מצד אחד זה גורם לא כל כך חיובי במערכת החינוך והוא נתפס ככזה גם על ידי התלמידים גם על ידי המורים וגם על ידי ההורים, מצד שני יש בעצם קיומם גם היבטים חיוביים. למשל כל עשר שנים מקימים ועדה לבדוק מה צריך לקרות עם בחינות הבגרות, ובכלל להקים ועדות זו דרך טובה, בינתיים לא צריך לקבל החלטות, ועד שהועדה תגמור אז במילא יש כבר בעיה אחרת, וממילא התחלף השר אז כבר ממילא לא רוצים ליישם כבר, ככה זה מתגלגל בד"כ,  וזה מה שקורה עם דברת עכשיו." (מתוך ראיון עם מרים בן פרץ).
בחינות הבגרות מהוות לאורך שנים את אבן הבוחן של מערכת החינוך. למעשה בכל פעם שגורם זה או אחר בא להעביר ביקורת על המערכת או על הממונה עליה, הוא ניגש לבדוק את אחוזי הזכאות לתעודת בגרות. הצלחת מערכת החינוך נמדדת פעמים רבות על פי אחוזי הזכאות ומצבם. כמו כן, כיוון שלתעודת הבגרות יש משקל רב בסיכויי אדם להמשיך ללימודים אקדמיים ומשם למצוא משרה יותר טובה, נושא הבגרויות מקבל חשיבות כפולה כגורם קובע במסלול החיים של בוגר בית הספר. מסיבות אלו ואחרות שיפורטו בהמשך, ניתן להבין שהרבה גורמים בעלי אינטרסים שונים מעורבים בנושא הבגרויות, ומנסים להשפיע ככל יכולתם על עיצובן ומתכונתן. גורמים כגון: האקדמיה, המורים, ההורים, המגזר העסקי, פוליטיקאים ועוד.
"ועדת בן פרץ", הוועדה לבדיקת המתכונת של בחינות הבגרות והגמר, התמנתה ע"י שולמית אלוני, שרת החינוך והתרבות לשעבר, והחלה לפעול במרץ 1993. "הגורם המניע היה בין השאר שבאותה תקופה יו"ר המזכירות הפדגוגית באותה תקופה היה דוד גורדון שהוא נפטר לא מזמן, איש מאד רציני, טען שוב וגם בצדק, שבחינות הבגרות משתלטות על תוכניות הלימודים בשנים האחרונות של בית הספר ואינם  מאפשרות ללמוד למען הלימוד ולהתעמק ולעסוק במה שמעניין אותך בדרך שמעניינת אותך, כול הזמן טוחנים לקראת הבחינה ואז הקימו את הועדה"                                                                                 (מתוך ראיון עם מרים  בן פרץ) במשך השנים מונו ועדות רבות לבחון את נושא הבגרויות, ועדת שילד, דברת ועוד, כאשר כל ועדה מונתה בתקופה שונה שכללה את הגורמים המניעים להקמתה. כמצוטט לעיל, ועדת בן פרץ קמה כתוצאה מהרגשה של השתלטות בחינות הבגרות על סדר היום בבתי הספר בצורה שלא מאפשרת למידה אמיתית ומעמיקה, כיוון שמרב המשאבים כוונו להצלחה בבחינות הבגרות ולהעלאת אחוזי הזכאות שהביאו לבתי הספר תקציבים ומוניטין יותר גבוה.
שתי מערכות שיקולים הנחו את הוועדה: מערכת שיקולים שעניינה בהיבטים פדגוגיים של מתכונת בחינות הבגרות –  ההנחה הייתה כי קיימת זיקת גומלין חזקה בין הדרכים של הערכת ההישגים ובין שיטות ההוראה ודרכי הלמידה. גיוון ההוראה מותנה, במידה רבה, בהתאמה של דרכי ההערכה למגוון שיטות ההוראה, בדרך של קירוב ההערכה ללמידה, באמצעות העברתה המרבית לסמכות בית הספר.
מערכת שיקולים הקשורה להיבטים חברתיים של מערכת החינוך העל יסודי – נקודת מוצא מרכזית שהנחתה את שיקולי הוועדה בעת גיבוש ההמלצות הייתה שחינוך בית ספרי מלא, הכולל שתים עשרה שנות לימוד והשלמת מכסה מוסכמת של מטלות לימודיות, מיועד לכלל בני הנוער בכל שנתון, ולפיכך יש לחתור להשגת שיעורי למידה של 100%. הוועדה סבורה שאין לקבל מצב שבו יותר ממחצית גילאי כל שנתון אינם זכאים לקבל תעודת בגרות.
הוועדה סבורה שמסגרת החינוך העל יסודי צריכה להיות מותאמת לקליטת כלל בני הנוער וכי עליה להעניק להם את מיטב שירותי החינוך, כדי לסייע להם לסיים את לימודיהם ולזכות בתעודת הבגרות הדרושה להמשך לימודים ומשמשת גם תעודת כניסה למסגרות תעסוקה שונות. כיוון שתעודת הבגרות מעניקה למעשה עתיד טוב יותר לבוגר מערכת החינוך, עלו במשך השנים קריאות לגבי הפערים העצומים הקיימים בין מגזרים שונים בחברה בכל הקשור לאחוזי הזכאות, פערים שהשרישו את הריבוד החברתי הקיים בישראל. פערים למשל בין אשכנזים למזרחים, בין יהודים לערבים ובין עולים חדשים לצברים.
בגיבוש המלצות הוועדה הובאו בחשבון שיקולים שונים הנוגעים לצורכי התלמידים כפרטים, לצרכים החברתיים של מדינת ישראל וכן לצרכים תרבותיים וכלכליים של המדינה ולצרכים תרבותיים אוניברסאליים. כל זאת תוך כדי התחשבות באילוצים שונים ומתוך רצון לגבש המלצות שניתן לממשן במציאות החברתית והחינוכית הנתונה. ניתן לראות, אם כן, שלבחינות הבגרות ישנה השפעה רבה על מספר תחומים. אם זה התחום הפדגוגי, התחום הפוליטי או התחום החברתי – כלכלי. חשוב לציין, שמסיבה זו בדיוק כל הגורמים מעוניינים לשים את ידם על הגורם המשפיע כל כך, ולנסות ליישם את השקפתם בו.
בהמשך נפרט על הרקע והגלגולים שעברו הבגרויות עד מצבן הנוכחי. אנו נראה שהתפתחותן קשורה מאד להתפתחות המצב הסוציו – אקונומי בחברה הישראלית.
לאחר מכן, נסקור את יישום הרפורמה ונבדוק עד כמה היא השפיעה ומי היו הגורמים שמנעו או עודדו את יישומה. לבסוף נציג ניתוח ביקורתי שיציג את הנימוקים וההסברים למצב הרפורמה ולמצב הבגרויות כיום בכלל.