פער בין תפיסות עולם ב"נתן החכם" ו"מקבת"

תקציר העבודה

פער בין תפיסות עולם ב"נתן החכם" ו"מקבת" היצירות הגדולות ביותר נוצרות כאשר מתקיים פער בין תפיסות עולם מקובלות-שונות, היוצרות קונפליקטים, הן ברמה החברתית והן ברמה הפרטית. פער כזה נוצר עם התפתחותה של הדמוקרטיה האתונאית במאה החמישית לפנה"ס, והיווה מקור השראה הן לטרגדיות הגדולות של אוריפידס וסופוקלס והן לקומדיות של אריסטופנס ומננדר. ביוון המתח התקיים בין תפיסה מסורתית משפחתית-שבטית לבין חברה דמוקרטית-פוליטית.
מתח דומה נוצר גם בתקופת הרנסאנס באנגליה של המאה ה16 וגם בתקופת ההשכלה בגרמניה  של המאה ה 18, התקופות שהן הרקע לשני יצירות המופת, התיאטרוניות, שעליהן אכתוב את הדיון ההשוואתי. בניגוד ליוון העתיקה, בתקופות אלו המתח מתקיים בין קיומם של מסגרות קוסמיות, חברתיות ונפשיות מקובלות, לבין התפיסה המתחזקת ששמה את האדם במרכז כיצור עוצמתי, השולט בגורלו. הרעיון המוביל ברנסנס הוא "האדם במרכז" ובתקופת ההשכלה הוא "התבונה האנושית כערך עליון". שני התפיסות התפתחו אל מול תפיסות דתיות, נוצריות ברובן, שמאפיינות את ימי הביניים והן שהאלוהים נמצא במרכז העולם, והאמונה הדתית היא הערך העליון היחידי, שמשפיע על הקיום האנושי. המחזות התבססו גם על עקרונות קלאסיים מתיאטרון יוון ורומא, וגם על מסורת פרופרמטיבית שהייתה קיימת עוד בימי הביניים המוקדמים. המחזות בהן בחרתי לצורך ההשוואה הן הטרגדיה המעולה של שייקספיר "מקבת" והמחזה המלודרמתי המרתק של לסינג "נתן החכם". על אף הפרש הזמן בין …