ממ"ן 13 – לגדול עם הטלוויזיה סעיף א – בציבור רווחת דאגה בגין השפעת צפייה רבה בטלוויזיה על הישגים בלימודים. לדאגה זו יש סימוכין מחקריים מסוימים, אם כי הקשר אינו חד משמעי ומעורבים בו גורמים מתכווים רבים. לדוגמה, סדרת מחקרים שבוצעו בקליפורניה בתחילת שנות השמונים על כחצי מיליון תלמידי ו' ו- יב' העלתה כי מבין התלמידים, לצופים הכבדים בטלוויזיה היו הישגים נמוכים במבחני קריאה, כתיבה ומתמטיקה, בהשוואה לאלו שקראו יותר ו/או שצפו מעט או כלל לא צפו. הקשרים השליליים הללו בין הישגים וצפייה בטלוויזיה נשמרו ללא קשר לכמות הזמן שהוקדשה לשיעורי בית או לקריאה חופשית. אלו היו הממצאים בשתי קבוצות הגיל (אם כי לגבי הילדים הבוגרים יותר, הם היו מובהקים יותר), ללא הבדלי מעמד חברתי – כלכלי או מגדר. החוקרים לא הופתעו לגלות, שהתלמידים אשר קראו יותר וצפו פחות הגיעו להישגים הגבוהים ביותר.
סעיף ב – צפייה בטלוויזיה והישגים דלים בלימודים – רק קומץ תכניות מלמדות את הילדים כישורים חשובים, כגון מתמטיקה, קריאה, מדעי הטבע ופתרון בעיות. מרבית תכניות הטלוויזיה, כולל סרטים מצוירים, הן בלתי חינוכיות. זמן רב המוקדש לתכניות אלה קשור להישגים דלים בלימודים בבית-הספר בכלל ולירידה בהישגים במבדקים הסטנדרטיים. הדבר מתקבל על הדעת, אם לוקחים בחשבון כי ככל שמקדישים יותר זמן לצפייה בטלוויזיה, מקדישים פחות זמן לשיעורי בית או לפעילות ממריצה עם מבוגרים או ילדים אחרים. בנוסף לכך, צפייה בתכניות טלוויזיה בשעות מאוחרות מעייפת את הילדים, ולכן בבית הספר אינם יכולים להתרכז. צפייה בטלוויזיה (בפרט בתכניות מאוחרות ואלימות) קשורה להרגלי שינה גרועים אצל ילדים. המתח הרגשי הנגרם מתכניות אלה עלול לגרום לילדים לקשיים להירדם ולסיוטים. הרגלי שינה חריגים עלולים לגרום לילדים להיות פחות ערניים בשעות היום ולהביא בעקבותיהם הישגים דלים בלימודים. כמו כן, הטלוויזיה מספקת לילדים את כל התשובות, ובכך היא מקדמת למידה סבילה ופסקי זמן קצרים של תשומת לב. כתוצאה מכך, ילדים מתקשים להתרכז ולעבוד קשה על פתרון בעיה.
ללא מקורות