מבוא לאנתרופולוגיה חברתית

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 3061
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

החוג הרב תחומי שנה"ל תשס"ח סמסטר ב' אנתרופולוגיה חברתית תרגיל בעבודת שדה "המבנה החברתי והתקשורת בקרב ילדי בית ספר  יסודי וביטויים בזמן פעילות חופשית" תוכן עניינים
מבוא. 3
מחקר. 5
תצפיות. 5
בנים.. 5
בנות. 5
סיכום.. 7
רשימת מקורות. 9
תקציר האנתרופולוגיה חוקרת את האדם בחברה וכן את המגוון האנושי הקיים בכל תרבויות העולם (מצגת מאפייני האנתרופולוגיה-טל). לפי גישת המחקר ההוליסטית, לא ניתן להבין תופעות ותהליכים אנושיים בנפרד מן המסלול החברתי והתרבותי של האדם. האדם ותרבותו הולכים בד בבד, לא ניתן להפריד בין האדם לחברה בה הוא מצוי (מצגת תרבות-טל).
התרבות הינה מערכת ערכים, אמונות, דרכי התנהגות ועצמים חומריים המהווים את אורח-החיים המאפיין קבוצה אנושית. התרבות משותפת לכלל האנשים החיים בתוכה, עוברת מדור לדור על-ידי הנחלתה מהדור הבוגר לצעיר (תירבות = אנקולטורציה) (הבילנד, 1999). התרבות משתנה בהתאם לסביבה, אך משמרת דפוסים קיימים וכן מבוססת על סמלים. כל חברה אנושית 'בריאה' מקיימת בתוכה יחסי-גומלין המתאפשרים באמצעות העברת מידע ומסרים ביניהם. סמלים הם שיטת תקשורת אשר נעזרת בסימנים מוסכמים. סמל יכול להיות כל דבר שמייצג משמעות מסוימת המוכרת לאנשים אשר נמנים עם אותה תרבות (משוניס, 1998). הסמלים מאפשרים חשיבה מופשטת והם מתווכים בין האדם לבין עצמו ובין הילד לשאר חבריו. צירופם יחד לפי מערכת כללים מוסכמת וידועה תקנה להם משמעות מובנת. סימני השפה הינם מוסכמים בכל תרבות אנושית באשר היא. לכל חברה ישנם הסימנים המוסכמים עליה והידועים מראש.
תקשורת הינה תופעה הכרחית הקיימת בכל מערכת. כל חברה אנושית מקיימת בתוכה סוגי תקשורת שונים. התקשורת היא קיום מתמשך של יחסי-גומלין בין אובייקטים שונים, המתאפשרים באמצעות העברת מידע ביניהם.  מושג זה הינו מהותי למחקר המוצג בעבודה זו, שכן יש לשער כי בתצפיות ניתן יהיה לראות סוגים רבים ומגוונים של תקשורת קיימת, גלויה או סמויה.
המבנה החברתי של כל חברה מתייחס לפרטים או קבוצות אשר יש ביניהם יחסים ברורים ומוסכמים אחד כלפי השני. מבנה זה בעל תבניות התנהגות מתמשכות בין הנפשות הפועלות באותה מערכת חברתית. מבנה חברתי מכיל מסגרות ונורמות המבנות את פעילות האנשים בתוכו, כמערכת חברתית מוסכמת. ככזו מערכת חברתית של כל חברה מורכבת מריבוד- שיטה שלפיה חברה מדרגת קטגוריות של אנשים בסולם היררכי (משוניס, 1998). בכל חברה קיימים הבדלי מעמדות: החזק נמצא בראש הפירמידה והחלשים בתחתיתה. המושג דטרמיניזם מתקשר לריבוד וקובע כי החזק שורד, דבר הגורם לחלשים בחברה להיות בעמדה נחותה יותר ולקולם להישמע פחות. הריבוד הינו אוניברסאלי אך אפיוניו משתנים מחברה לחברה. כל פרט יודע את מקומו ומעמדו ברשת החברתית. לפיכך, אדם משתייך לקבוצה חברתית כזו או אחרת- סוג של התארגנות חברתית של אנשים (שניים ויותר), המקיימת בתוכה אינטראקציה כלשהי (נוה, אלעד ורן, 2003). התנהגותנו מושפעת ברוב המקרים מעצם השתייכותנו לאותה קבוצה חברתית. זו גורמת לנו לתחושת שייכות, בטחון והרגשה שאנו חלק ממנה. חלוקת עבודה חברתית גם היא מוכרת בכל חברה. בחלוקה זו אנשים מתחלקים ביניהם באופן ברור וגלוי לעין למשפיעים יותר ופחות.
עבודה זו עוסקת במבנה החברתי בקרב ילדי בית-הספר היסודי וביטויו בפעילות חופשית בזמן הפסקה. סוגיית המחקר בוחנת את פעילותם של ילדים בזמן ההפסקות (פעילות חופשית), אשר קטגורית-העל הינה חלוקה לפי מינים, בנים ובנות. קטגוריות הבסיס הינן לפי תכני הפעילות – משחקי כדור, משחקי קבוצה ושיחות.
בעבודה זו ייבחן המרכיב המגדרי כבעל השפעה מרכזית על המבנה החברתי. מגדר (ג'נדר)- מבטא את ההבדלים בין גברים לנשים, והינו בעל אלמנטים תרבותיים-חברתיים. המשמעות שמייחסת החברה לתכונות ולתפקידי המגדרים, מתבטאים בנורמות ובציפיות התנהגותיות. בנוסף, ניתן גם להגדירו כסטאטוס חברתי המעוצב על-ידי תהליכים של חיברות. חיברות (סוציאליזציה)- הינה תהליך של אינטראקציה חברתית, בעזרתו לומד הפרט את דפוסי ההתנהגות והתרבות של החברה ואת אופן התפקוד בה. חיברות מסמלת גם את ההתנסות המתמדת של הפרט בהשתלבות בתוך החברה הסובבת אותו, באמצעותה הוא מפתח את הפוטנציאל האישי והאנושי שבו וכן לומד את דפוסי התרבות המקובלות (משוניס, 1998). כל פרט בחברה צריך לדעת את מקומו בה. בעזרת תהליך החיברות הוא מגבש לעצמו אישיות וזהות משלו ורוכש מיומנויות העוזרות לו להשתלב באופן חיוני בסביבתו ולתפקד בה באופן הטוב ביותר עבורו ועבור החברה. סוכני חיברות – הם האנשים והקבוצות עימם הפרט בא במגע, ואשר דרכם הוא לומד כללים חברתיים ותכנים תרבותיים החיוניים לו לצורך תפקוד מאוזן בחברה. ישנם סוכני חיברות שונים, ביניהם ניתן לציין את קבוצת השווים – קבוצה חברתית שחבריה בני אותו גיל ומעמד חברתי והינם שותפים לאותם אינטרסים. עבודה זו תראה את החלוקה המגדרית ותדגיש את ההבדלים החברתיים המבוססים על משתנה המגדר, אם ימצאו כאלה. קבוצת השווים של הילדים מחברתת כל פרט לאפיונים הנדרשים במגדר שלו. החלוקה נעשית על-פי מגדר בלבד, כאשר הנורמות המצופות מילדים בגילאים אלו מכתיבות שהחלוקה ביניהן תהיה מעוצבת בהתאם להפרדתם לבנים ולבנות. זו האופציה הקיימת והמקובלת.
שדה המחקר הינו בית ספר 'יצחק הנשיא' בקרית שמונה, בית-ספר יסודי, בו לומדים ילדים בשכבות גיל שש עד 12
(כיתות א עד ו) והמאכלס כ-  150 תלמידים.
בבית-הספר נערכו מספר תצפיות במשך כשבוע אשר תיעדו את המתרחש בזמן ההפסקות. שאלת המחקר שתיבדק בעבודה הינה "כיצד בא לידי ביטוי המבנה החברתי והתקשורת בין הילדים בזמן פעילות חופשית?". כלי המחקר הנבחרים הינם תצפית צופה–משתתפת וכן ראיון. כאשר הצופה כחוקרת, לא מהווה חלק מהחברה אך לשם התצפיות משתפת פעולה ומצטרפת אל הקבוצה לפרק זמן שהוגדר מראש. התצפיות הינן תצפיות גלויות. בבית-הספר מצוי מגוון תרבויות של ילדים הבאים מרקעים שונים, לכל אחד מהם סיפור אישי, תרבותו של ילד אחד שונה מתרבותו של אחר. כל ילד מביא עימו את מנהגיו ודרכי התנהגות משלו ובית-הספר מרכז בתוכו את כל מגוון התרבויות, כלומר במובן זה מהווה בית-הספר כור היתוך לתרבויות שונות. בהפסקות ניתן לראות קבוצות רבות של ילדים בגילאים שונים, כל קבוצה עסוקה בפעילות משלה ובשטח הנבחר על ידה. במהלך כל הפסקה ניתן לראות קבוצות בנים ובנות משחקים במשחקי חצר וכדור על המגרש, קבוצות בנות היושבות בצד על האספלט ומשחקות משחקי ידיים, ילדים יושבים וצופים בקלטת וידאו בתוך רחבת בית-הספר ועוד. במהלך התצפיות נעשה שימוש בעזרתו של "אינפורמט" – ילד המעביר מידע לצופה על הסביבה בנושא כללים ונורמות הנהוגים בחברה הנחקרת. האינפורמנט שימש כמומחה וסייע לצופה להתגבר על בעיית התרגום, הן של השפה והן של התרבות השונה. כך נתקבלה פרשנות נוספת וחיונית על הסביבה. בהתאם לגוף העבודה, ינסו התצפיות וכן המושגים והפרשנות שתינתן להם, לענות על השאלה הנחקרת מתוך זווית ראיה אישית ובחינה ביקורתית של הממצאים. בנוסף, יבחנו השערות משנה הבודקות את חלוקת זמנם של תלמידי בית-הספר בזמן הפסקות בין שיעורים וכן את צורת ההתקשרות בין הקבוצות השונות שנוצרו עקב פעילות משותפת.