תוכן העניינים
מבוא
–…
2
פמיניזם, פטריארכליות ואלימות נגד נשים –
3
פטריארכליות ואלימות נגד נשים בחברה הערבית –. 6
הקשר בין האידיאולוגיה הפטריארכליות לבין עמדות תומכות אלימות נגד נשים ולבין         ההתנהגות האלימה
9
דיון ומסקנות
12
רשימה ביבליוגרפית –
15
מבוא
האלימות הבין-אישית מלווה את החברה האנושית מאז שחר ההיסטוריה (Viano, 1992). אחד התחומים בו מופעלת אלימות זו הוא יחסים בין המינים. למרות היות התופעה עתיקת יומין, התעניינות אקדמית וציבורית בה החלה רק מאמצע שנות השבעים של המאה ה-20 בעקבות הפיכתה ע"י קבוצות פמיניסטיות מבעיה פרטית, המתקיימת בתוך כותלי הבית, לבעיה ציבורית, בעלת משמעויות חברתיות נרחבות.
בפועל, מעבר זה התבטא בהקמתם של קווי חירום ומקלטים לנשים מוכות בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט בתקופה הנ"ל. מאז חשיפה זו, אלימות נגד נשים מוגדרת כבעיה חברתית חמורה הן במערב והן בישראל )סבירסקי, 1993; צמח ושטיינר, 1999(. מכאן, נעשו ניסיונות רבים להסביר את מקורותיה של התופעה. למעשה, קיימים שני גופי ידע מרכזיים המסבירים את האלימות במערכות יחסים אינטימיים. גוף ידע אחד מגדיר אלימות זו כ"אלימות במשפחה" או "אלימות בין בני זוג". החוקרים הללו טוענים כי הן גברים והן נשים עלולים להיות אלימים כלפי בני זוגם, כאשר אלימות נובעת כתוצאה מגורמים שונים בתוך המשפחה (Gelles, 1997). גוף ידע אחר, שינחה את העבודה הנוכחית, מתבסס על המסורת הפמיניסטית הטוענת כי אלימות היא "נגד נשים", הנהפכות לקורבנות ביחסיהן עם גברים. כלומר, אלימות היא תוצאה של עליונות גברית וכפיפות נשית המתקיימת לאורך ההיסטוריה, והכוח הפיזי מהווה מנגנון חברתי יעיל לצורכי פיקוח עליהן (Dobash & Dobash, 1979).             במהלך שלושה עשורים אחרונים מחקרים אמפיריים מתייחסים לעמדות כלפי אלימות נגד נשים וכלפי התנהגות אלימה בפועל בחברות שונות בעולם, כאשר ספרות ענפה על כך מתמקדת בחברות המערביות ובארה"ב. מכאן, קיימת ספרות אמפירית ותיאורטית מועטה יחסית על החברות המוגדרות כמסורתיות, קולקטיביסטיות ופטריארכליות, כמו שמוגדרת החברה הערבית בישראל (Haj-Yahia, 2003; 2002). כתוצאה מכך, נובעת החשיבות בחקר תופעת האלימות נגד נשים בחברה זו. בגלל הגדרתה של החברה הערבית הישראלית כמסורתית ופטריארכלית, חשוב לחקור את הקשר בין תפיסת עולם פטריארכלית לבין עמדות תומכות אלימות נגד נשים ולבין התנהגות האלימה, מה שיהווה מוקד של העבודה הנוכחית.  החוקרים טוענים שיש מעט קונסנסוס בנוגע להגדרת המושג "אלימות נגד נשים", ועל כן קיימות מגוון הגדרות לתופעה. הגדרת המונח בעבודה זו נגזרה מהפרספקטיבה הפמיניסטית, שמנחה אותה. מכאן, אלימות נגד נשים מוגדרת כפיקוח כפייתי שנשמר ע"י הטקטיקות של הפעלת כוח פיזי, התעללות פסיכולוגית, אלימות מינית ומניעת מקורות מחייה. כל ההתנהגויות הללו נועדו כדי לשלוט באישה (Crowell & Burgess, 1996: 10). העבודה זכתה בציון 93 בקורס סמינריוני לתואר שני.