האם ניתן להעביר את הזכות הקנינית הקיימת בשטר המטען גם באמצעות שטר מטען אלקטרוני?
תוכן עניינים
1.      מבוא                                                                                                                           3
2 .      שטר מטען                                                                                                                  5
a.      מהו שטר מטען?                                                                                                 5
b.      מטרותיו של שטר המטען                                                                                                5
c.       סוגי שטרי המטען                                                                                              7
d.      צורתו של שטר המטען                                                                                        8
3 .      צמיחתו של שטר המטען האלקטרוני                                                                      10 a.      מבוא                                                                                                                10 b.      רשת הסוויפט- SWIFT                                                                                        10 c.       בנקאות אלקטרונית בסחר חוץ ו- EDI – Interchange Electronic Date     11         d.      ממט"ח – מערכת משולבת סחר חוץ                                                                    12
4 .      בעית שטר המטען הסחיר                                                                                         13
a.      מבוא                                                                                                                13
b.      Documents Chasing The Goods                                                          13
c.       בעיות משפטיות נוספות                                                                                      13
d.      הניסיונות לפתרונות טכנולוגיים                                                                          16         5.      Bolero: Bill of Lading Electronic Registry Organization                    20 a.      מבוא                                                                                                                20 b.      אפיון הפעילות של בולרו                                                                                     20 c.       עבור מי מיועד בולרו                                                                                          21
d.      כיצד פועל בולרו                                                                                                            22
e.      פילוסופית המערכת הפתוחה של בולרו                                                                22
f.        ספר החוקים של בולרו: Bolero Rule Book                                                        23
g.      ארגון משתמשי בולרו ה- BAL                                                                            
5 h.      עסקאות נוספות בבולרו                                                                                      27
6 .      סיכום                                                                                                                         28
מבוא
סוף המילניום הקודם התאפיין במהפכת התקשורת העולמית, ובעיקר בצמיחתה של רשת האינטרנט.
תוך שנים ספורות החלו מיליוני אנשים וחברות להתקשר זה עם זה, להחליף מסרים, לחפש מידע ולרכוש מוצרים באמצעות ה- WEB. עם הגידול בשידורי המסרים בין הבנקים בשנות השישים והשביעים, לא עמדו עוד מערכות הטלקסים הישנות של הבנקים בעומס.
חלו עיכובים ושיבושים רבים, אשר מנעו תקשורת יעילה במסחר הבינלאומי. על כן התארגנו מספר בנקים בעולם להקמת רשת בינלאומית לשימוש המערכת הבנקאית בלבד, הנסמכת על קווי טלפון פרטיים ומאובטחים מפני חדירות של גורמיים לא רצויים, ועל פרוטוקולים של תקשורת ותקני הודעות שפותחו לשם כך. רשת זו נקראת רשת הסוויפט. במקביל למהפכת התקשורת האלקטרונית, החלה בארה"ב מהפיכה נוספת, מהפכת ה- EDI -Interchange Electronic Date. EDI הנו מושג כללי להעברת מסרים באמצעים אלקטרונים ממערכת מחשבים אחת לאחרת.
המאפיין מסרים אלה הוא שהם כוללים מידע מובנה בנושאים שהוגדרו מראש, הערוך לפי תקנים מוסכמים.
במקביל החל האום לפתח תקן משלו למסריים אלקטרונים שנקרא: UN-EDIFACT – United Nations Electronic Data Interchange For Administration' Commerce and Transport.
תקן זה נקבע בסופו של יום כתקן עולמי למסחר בתקשורת אלקטרונית, ונקרא EDI.
הכלי המרכזי שאפשר את קיום המסחר הבינלאומי הוא שטר המטען, בזכות תכונת הקניין שלו, בשילוב עם המערכת הבנקאית כנאמנה למסירתו על פי תנאי העסקה.
בעייה שלא נפתרה על ידי התקשורת האלקטרונית היא העדר הביטחון לקונה בהעברת הקניין, או בהעברת הבעלות על הסחורה מהמוכר לקונה, כתנאי לביצוע התשלום.
מבחינת העקרונות המשפטיים הבסיסים, עסקאות בשטר מטען אלקטרוני אינן שונות מעסקאות על גבי שטר מטען רגיל. במקום מסמך הנייר, המסר האלקטרוני הוא האמצעי לביצוע העסקה והקשר נוצר באמצעות מחשבים במקום המגע האישי או ההתכתבות.
מהות העסקה אינה משתנה גם אם היא נעשית בשטר מטען אלקטרוני.
הקשיים המשפטיים העשויים לנבוע מדרך זו של התקשרות, הם בכלליים הפורמלים-משפטיים, בהבדל מהעקרונות הכללים. כללים אלה נקבעו בתקופה שהמסמך הכתוב, ולעיתים החתום, הזיהוי האישי, הפעלת החושיים האנושיים לאבחנה באמיתות ומהימנות העסקה, היו אבני הבוחן לתקפות עסקה ולקבילות הראיות בבתי המשפט. בעידן המחשבים, מחליפות את אלה הוראות טכניות המאפשרות קיום הבחינות שהוזכרו במידה דומה ויתכןואף במידה העולה על זו של עידן המסמך הכתוב השאלה אשר תעמוד בפני בתי המשפט היא, האם שטר המטען האלקטרוני אכן מבטא בצורה מדויקת את רצונותיהם של הצדדים ויוצרים יחד מפגש רצונות.
עוד תעלה השאלה האם מבטיחים ההסדרים הטכנים את האפשרות לבחון כי מי שהתיימר לשלוח את השטר אומנם שלח אותו, וכי החתימה האלקטרונית אכן מבטאת את גמירת הדעת של הצדדים ואין חשש לזיופה או לשינוי השטר בדיעבד.
ניתן לראות, כי החוק עוצר לעיתים את ההתפתחות לקראת "עולם ללא ניירת" המסתמך על מסרים אלקטרונים בלבד, שכן הוא דורש בדרך כלל מקור מודפס, וחתימה ידנית.
למרות זאת מסתמנת עתה בעולם מגמה ברורה – אותה מובילה ארה"ב, של שינוי החקיקה, על מנת לאפשר שימוש במסרים אלקטרונים וחתימות דיגיטליות מאושרות כתחליף למסמכי הנייר מכאן, איפה, שיהיה ניתן להשתמש בשטרי מטען אלקטרונים רק כאשר תמצא הדרך להוכיח את היחודיות (Singularity or uniqueness) של שטר המטען שיוגש למוביל עם הדרישה להציג את הסחורה. 8
העבודה ללא רשימה ביבליוגרפית ציון מקורות בהערות שוליים בלבד