במקרה שלפנינו מדובר ב "חוק הפדופיליה", להלן (החוק) התשס"ז 2007.
חוק זה בא להגנת הציבור בכלל ובפרט הגנה על הקורבנות במקרים אלו, להלן (קטינים מגיל 12 ומטה) מפני תופעת הפדופיליה .

1 .
 האם החוק פוגע או מבטל זכות יסוד?
לצורך עבודה זו, אומר כי "חוק הפדופיליה" פוגע, מצמצם ומגביל בצורה בולטת את זכויות האדם כפי שעוגנו בחוקי היסוד: "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק", לכן נבדוק את חוקיותו בהתאם לפסקת ההגבלה.
{באופן כללי , לדעתי, "חוק הפדופיליה" כפי שהוצג בעבודה הינו בעייתי מאוד בניסוחו עד כדי ביטולו מהיסוד ולו מהטעם הראשוני של הגדרה בעייתית בחוק- מיהו פדופיל? מי שפוגע בקטינים מגיל 12 ומטה. אין הגדרה למילה פגיעה ולסוגי פגיעות (ורמת חומרתן) הנכללות בחוק}.

2 . האם החוק החורג נהנה משימור דינים?
החוק החורג נחקק בשנת 2007 ועל כן הוא אינו נהנה "משימור דינים" (אלא רק חוקים שנחקקו לפני 1992 זוכים ל"מטריה חוקתית"), ולכן הוא כפוף "לביקורת שיפוטית", לאור זאת אבחן את האפשרות לבטלו בכפוף לבחינת תנאי "פסקת ההגבלה" (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף 8
; וחוק יסוד: חופש העיסוק, סעיף 4).

3 .
הזכויות הנפגעות של עברייני:
חרות אישית- ניתן יהיה להשאירו בכלא לפרק זמן עד עשרים שנה או עד שיסכים לטיפול  וכן  איסור יצירת קשר טלפוני (ס'
4 ב', ג' לחוק). פרטיות וצנעת הפרט- דרישה מעברייני מידע על מקומו ועיסוקו וכן פרסום שמו כפדופיל במאגר מידע ( ס' 3 בחוק הפדופיליה); שחרור תוך תנאים מגבילים של פיקוח ומעקב ( ס' 4 א'  לחוק).
כבוד- פרסום שמו של עברייני במאגר המידע; התניית –
העבודה ללא מקורות