השפעת הון חברתי על  הצלחת עסקים קטנים תקציר מחקר זה בוחן את הקשר בין הון חברתי של היזם לבין הצלחת העסק שהוא יוזם. שיערתי כי קיים קשר, כך ליזמים בעלי הון חברתי יהיו עסקים יותר מוצלחים. מסד הנתונים  כלל 154 בעלי עסקים אשר נדגמו בשיטה המשלבת בין שיטת כדור שלג ונוחות.
הנבדקים ענו על שאלון מורכב ליזמים ובעלי עסקים קטנים.
למען הניתוח נבחרו השאלות הרלוונטיות להון החברתי והצלחה עסקית. נמצא קשר חלקי בין הון חברתי של היזם להצלחה עסקית. רק באספקט אחד של הון חברתי דהיינו- שימוש בעלי עסקים ברשת החברתית שלהם  (משפחה וחברים, פה לאוזן, המלצות של לקוחות וספקים)  על מנת לקדם את המכירות שלהם- יש השפעה חיובית על הצלחת העסק. שאר הפריטים נמצאו לא מובהקים בשל מגבלות המצוינות במחקר. מבוא
תחום היזמות הולך ותופס נפח הולך וגדל בתחום העסקי בעולם כולו. בעשור האחרון של המאה הקודמת גדל מספר העסקים שהוקמו על ידי יזמים פרטיים פי 12 לעומת מספרם של אלה בשנות ה-70. מדובר בעסקים שמהירות הקמתם גבוהה, עלות הקמתם נמוכה, הם יוצרים מקומות תעסוקה ואשר היחס של עלות/תועלת בהם, הוא גבוה. הסיכון שבהתמוטטותם- מנקודת ראות מקרו-כלכלית- אינו גורם נזק רב ולא תביא לקריסת המערכת הכלכלית כולה. אך מיזמים, טובים ומוצלחים ככל שיהיו, אינם קמים מעצמם, הם זקוקים ליזמים.
יזמים הם אנשים המצליחים לזהות הזדמנויות, במקומות שאחרים רואים רק תוהו ובוהו. למעשה, ניתן לראות ביזמים כמאיצי תהליכים בתוך הסביבה שבה הם פועלים. הם משמשים כאבני יסוד של כלכלת מדינותיהם ויוצרים את התשתית הכלכלית שעליה ייבנה בהמשך הבניין כולו. תהליך היזמות מבוסס ברובו, על עבודה אפורה יום-יומית. היזמות מחייבת את העוסק לדבוק במטרה כשהוא נתקל בקשיים ולא לצאת מגדרו כאשר קרני ההצלחה מלטפים את פניו (אבירם, 2004).
לפי Burch (1986) יזמות מקורה במילה הצרפתית entreprendre שמשמעותה "להתחייב לקחת על עצמך, לרדוף אחר הזדמנויות, להגשים צרכים ורצונות בדרך של חידוש והקמת עסקים". תהליך היזמות יהיה במיטבו אם יהיה עקבי ורציף. עקבי בכך שמרכיביו השונים חייבים להיות תואמים זה את זה, נובעים זה מזה, ויש בו מקום מועט למקריות. רציף בכך שהפעולות מאופיינות בסדר ובשיטה, כלומר: לא ניתן להקדים את המאוחר ועל מנת להצליח לא ניתן לעשות קיצורי דרך, אלא אם אלה מתוכננים מראש ומשולבים במערך הדברים הכללי בצורה הגיונית, שעיקר מטרתה למנוע בזבוז ולהביא ליתר יעילות בתהליך עצמו ובהשגת מטרותיו. לא כל המגדירים את המושג לוקחים בחשבון את כל היבטיו, משום הנטייה שלא לשפוט התהליך על פי הצלחתו אלא על בסיס של עצם קיומו (אבירם, 2004).
על מנת להגיע למיקסום התועלת וההצלחה של מיזמים חדשים. צריכים לנתח תנאי הסביבה היזמית  בחמישה תחומים: מדיניות ונהלי הממשלה; הממשלה יכולה ליצור תרבות יזמית, אשר מאפשרת ליזמים השונים ליטול סיכונים מחושבים ולצפות לרווחים, דרך חקיקה ובניית מנגנוני שוק. תנאים סוציו-אקונומיים: עמדה חיובית כלפי היזמות ותמיכה ציבורית נרחבת לפעילויות יזמיות נדרשים על מנת להניע אנשים להקים עסק. מיומנויות יזמיות ועסקיות; יזם חסר מיומנויות עסקיות וטכניות ברמה משביעת רצון, יתקשה בפתרון הבעיות, אשר יעלו בכל שלב ושלב של הקמת המיזם. תמיכה כספית לעסקים; יזמים זקוקים  לתמיכה כספית לשלוש מטרות: על מנת להקטין או לפזר את רמת הסיכון, על מנת לגייס הון להקמת העסק או לממן צמיחה וגידול. תמיכה שאינה כספית; היזמים זקוקים לסיוע ולתמיכה ולאו דווקא בתחום הכספי. יזמים מבלים כמחצית מזמנם בשלב הקמת המיזם ביצירת מגעים וקשירת קשרים עם יזמים אחרים וסוכנויות, הקשורות בצורה זו או אחרת למיזם המתוכנן (אבירם, 2004) לכל אחד מאיתנו קשרים עם אנשים אחרים. מערכת קשרים זו מהווה את הרשת החברתית שלנו.
ניתן לתאר כל אחד מאיתנו כמהווה מרכז לרשת קשרים חברתיים ברמות שונות: אלו שאנו מכירים טוב, מקיימים קשרים אינטימיים, מכירים באופן שטחי וכו'. המושג "רשת חברתית" מתייחס לקשרים חברתיים עמם הפרט מעורב ישירות (Fischer, 1977 ).
חלק מהקשרים הראשוניים אינם נתונים לבחירתנו: קרובי משפחה לדוגמא. קשרים חברתיים אחרים ניתנים לבחירה: איזה קשר נטפח ובאיזו מידה ואיזה קשר נזניח. יחד עם זאת, קיימות מיגבלות  בבחירת הרשת החברתית: מיגוון האנשים הזמין, המידע שברשותינו. האישיות שלנו גם היא תכביד או תקל על יצירת קשרים.
חוקי החברה הם גם משפיעים על הרשת החברתית: לדוגמא, איסור קיום יחסים בין עובד למעביד יגביל את צורת הקשר ביניהם.
דרך הרשתות החברתיות מטביעה החברה את חותמה על הפרט: בעיצוב עמדות, סיפוק הזדמנויות, יצירת דרישות מהפרט וכיו"ב. לחליפין, הפרט גם נעזר ברשתות החברתיות להשפעה על החברה: פרטים משפיעים על דעות של אנשים, משיגים טובות מאנשים, מעצבים פעולות של קבוצות וכו' (Fischer 1977; Rogers & Kinkaid 1981 ).
רשתות (networks) אלה חיוניות כמנגנונים להגברת סיכויי ההישרדות של עסקים. הן מספקות ארבעה מרכיבים:
הנעה ותמיכה; דוגמה ומודלים לחיקוי; ייעוץ וחוות דעת של מומחים; וגישה להזדמנויות, מידע ומשאבים. רשתות אלה יכולות לקבל צורות שונות החל מתערוכות מסחריות וכלה בארגונים ומועדוני מיזמים. רק אלה יכולים לספק ליזם את התמיכה הנדרשת בביצוע מחקרי שוק, הכנת תוכניות עסקיות וגיוס הון (Manning, Birley & Norburn, 1989).
עבודה זו באה לבחון את מידת השפעתם של קשרים חברתיים  על הצלחתם של מיזמים קטנים. ולהדגיש את מידת חשיבותם של קשרים אלה בבנייתם ובקיומם של עסקים חדשים. חשיבות הנושא הינה בהוספת מימד חדש -הון חברתי- להסביר ולהבין את הגורמים המשפיעים על הצלחתם של מיזמים קטנים בישראל אשר משמשים כמנוע לפיתוח כלכלי וכאבני יסוד של המבנה הכלכלי הישראלי. בהתבסס על מטרת המחקר שצויינה לעיל, בעבודה זו ייעשה ניסיון לתת מענה לשאלה הבאה: האם להון החברתי של היזם השפעה על הצלחת העסק שהוא יוזם?