מבוא                                                                                       עמ' 1
סקירת ספרות                                                                           עמ' 2-5
מסגרת תאורטית                                                                       עמ' 6-8
שיטת מחקר                                                                             עמ' 9  תרומת המחקר                                                                         עמ' 10 ביבליוגרפיה                                                                           עמ'
1 1-12
ניספחים מבוא
    ישנן דרכים מגוונות לחקר האלימות הפוליטית.
בעבודה אתמקד במימד של אלימות פוליטית בקרב מיעוטים, ואנתח את המיעוט הערבי בישראל, בין השנים 1967-2000, תוך התמקדות בסוג הממשלה הקיימת.     אלימות פוליטית המוגדרת כפעולה כוחנית בהקשר פוליטי, כנגד שלטון, קבוצה, אנשים או דברים, ליצירת שינוי, במטרה להשיג מטרות פוליטיות, תוסבר באמצעות חמישה גורמי הסבר מרכזיים: רמת תסכול, רמת פערי עמדות, רמת לגיטימציה כלפי השלטון, מידת יציבות השלטון ומידת תמיכה בינלאומית.     ניתוח והשוואה של רמת האלימות הפוליטית בקרב המיעוט הערבי במדינת ישראל בזמן כינון הממשלות השונות, מהווה את החלק היישומי במחקר.
מטרות המחקר הן שתיים:
1. איתור דפוסי דמיון והבדל באלימות הפוליטית בקרב המיעוט הערבי בתקופות השונות.
2. בחינת הגורמים המשפיעים על רמת האלימות הפוליטית בקרב המיעוט הערבי.
    המקורות למחקר מבוססים על חומר תאורטי ואמפירי. החלק התאורטי יכלול מאמרים וספרים העוסקים באלימות פוליטית. והחלק היישומי יכלול ניתוח אירועים מתוך מאמרים, ספרים, עיתונים, מצעי מפלגות, נתונים סטטיסטים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ודוחות עמותת סיכוי ,וכתבי עת, בהקשר למיעוט הערבי.
    המחקר מניח כי רמת האלימות הפוליטית ניתנית לוויסות, והיא תעלה או תרד בהתאם לעליה או ירידה של כל אחד מגורמי ההסבר.  שאלת המחקר היא: מהם הגורמים המשפיעים על רמת האלימות הפוליטית בקרב מיעוטים?
השערות המחקר הן: ככל שרמת התיסכול של קבוצת המיעוט גבוהה יותר, כך תהיה יותר אלימות.
ככל שרמת פערי העמדות בין המיעוט לשלטון גדולה יותר, כך תהיה יותר אלימות.
ככל שיש פחות לגיטימציה כלפי השלטון מצד קבוצת המיעוט, כך תהיה יותר אלימות.  ככל שרמת יציבות השלטון גבוהה יותר, כך תהיה פחות אלימות.
ככל שיש יותר תמיכה בינלאומית לקבוצת המיעוט, כך תהיה יותר אלימות.
    במחקר אשתמש בניתוח אירועים מתוך מאמרים, ספרים, עיתונים, וכתבי עת. כמו כן אשתמש בשיטה הכמותית באמצעות נתונים סטטיסטים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ודוחות עמותת סיכוי,ואציג סקלה ומודל של אלימות פוליטית.      חשיבות המחקר מתבטאת בכך שבמחקר  אשתמש בגורמי הסבר מרכזיים משלושת רמות הניתוח ביחסים בינלאומיים, במטרה להגיע למיצוי מקסימלי בחקירת הנושא. בנוסף, ברמת הפרט לא אתמקד בפן הפסיכולוגי של התופעה, אלא אשתמש בניתוח אירועים במטרה לבחון את ההשפעה על רמת האלימות הפוליטית.