סגנון המנהיגות,החזון,המטרות, ההשפעה על המונהגים, המונהגים עצמם,הבסיס המוסרי- כל הגורמים האלו משתנים כאשר מדברים על תקופות שונות בחייו של אריק – התקופה הצבאית:
כנער ב'הגנה', כמפקד יחידה 101, כמפקד הצנחנים, בתקופת שירותו בקריה, כאוגדונר במילואים ביום כיפור, התקופה הפוליטית: בימיו כטירון פוליטי, מפלגת שלומציון,הקמת הליכוד, תקופת היותו שר ביטחון,שר חקלאות,שר תעשייה ומסחר וכו'. ברצוני לומר שאף סעיף מסעיפי העבודה לא נשמר לאורך זמן באופן רציף ,אלא דינמי ומשתנה בחלוף התקופות בחייו של אריק ועם המצבים השונים.
* לצורך העבודה אתמקד בשתי תקופות מרכזיות בחייו של אריאל שרון (אם כי ייתכן שיוזכרו נוספות,אך לא יושם דגש עליהן): התקופה הצבאית המוקדמת ותקופתו כראש ממשלה ,מכיוון שלדעתי אלו הזמנים בהם הוא פעל כמנהיג בפועל בצורה הכי בולטת, וגם משום שאין ביכולתי מקוצר היריעה להרחיב לגבי שאר התקופות. בהתייחס לתיאוריות שנלמדו בכיתה, גישת התכונות הרואה במנהיג אדם הניחן בתכונות יוצאות דופן אכן באה לידי ביטוי במנהיגותו של שרון ,כפי שהדגמתי היטב מהחיים הפוליטיים והצבאיים שלו. לאחר שקראתי את כל הביוגרפיה, קשה להדגים לגבי מנהיגות שב-והנח או מתקנת אקטיבית או פסיבית ומכיוון שבכולן יש מידה זו או אחרת של פסיביות ,ואין זה ממנהגו של אריק שרון לנהוג בשום צורה באופן פסיבי. הוא יכול לבחור להתעלם מדברים מסוימים,או לחכות ולהמתין, אך זו היא אינה התנהגות פסיבית ,כי אם אקטיבית מכיוון שהינו רוחש ופועל מאחורי הקלעים בזמן ההמתנה. כל זמן היותו מנהיג בפועל, בין אם בצבא בתפקיד "ג'ובניקי" או קרבי, בתפקיד זוטר או בכיר, או בתפקיד פוליטי אופוזיציוני או קואליציוני אי אפשר להגיד שנהג באופן פסיבי. לא לדעתי,בכל אופן. תפקידי אופוזיציה מתוקף היותם כאלו מכתיבים מידה מסוימת של פסיביות אך לדעתי אין כאן מקרים של מנהיגות מתקנת. לגבי מנהיגות מעצבת, בתקופה הצבאית, שממנה גם הדגמתי מעט, הרכיב הראשון,דרך ההתייחסות והפיתוח האישי, אכן בא לידי ביטוי- גם בגלל האופי של אריק שחותר למגע אישי עם החיילים וגם בגלל אופי התפקיד. כמובן שכאשר מדובר על תפקיד של ראש ממשלה או שר מגע אישי פחות אפשרי או מקובל אך לדוגמא ביקוריו בהתנחלויות וליוויו של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון ועזה כולל מגע אישי ושמירה על קשר אישי עם ראשי המתנחלים לאורך שנים, עד כדי כך שבאו אליו לחווה שיושיע אותם כאשר היו צריכים את עזרתו. הנעה באמצעות השראה- יש לרכיב הזה דוגמאות רבות מהתקופה הצבאית. בתקופות פוליטיות- כשכיהן כשר המשיך לנטוע בלב המתנחלים את רעיון יישוב יש"ע (רעיון שהיה טבוע בהם ממילא,אך הוא רק חיזק אותו, בידיעה שיש דמות בכירה בממשל שתומכת בהם). כשנבחר לראשות הממשלה, לאחר תקופה מסוימת, סחף את ההמון בארץ עם רעיון השלום שהתחיל ברעיון ההתנתקות החד צדדית מגוש קטיף. דעת הקהל הייתה בעדו,בסופו של דבר, ברובה. יש הבדל בין לסחוף חיילים לחציית תעלת סואץ לבין לסחוף המונים לבחור בך לבצע מהלך מדיני כזה או אחר. מודל לחיקוי- שוב,דוגמאות רבות נתתי מהתקופה הצבאית. העבודה ללא רשימה ביבליוגרפית