סמינריון בכלכלה הנושא:
הרפורמה בשוק ההון – התמקדות ברפורמה בחיסכון הפנסיוני.
שאלת מחקר: האם הרפורמה בשוק ההון השיגה את מטרותיה  ?
תוכן עניינים:
1.       הצעת מחקר –.

3 -4
2 .       מבוא
–
5
3 .       מושגי יסוד בשוק הפנסיוני -.
6-9
4 .       קובעי המדיניות והלקוחות לפני ואחרי הרפורמה —
10-12
4 .1.  התפלגות הנכסים בקרנות הפנסיה –
1 3-16
       4.2. שוק קופות הגמל
17-18
5.       התערבות הממשלה והרציונאל לרפורמה –
1 9-20       5.1. ההתנגדות לרפורמה —
20-21
      5.2. מסקנות הוועדה .
21-26
6 .       עיקרי הרפורמה – עלות מול תועלת –.
27-28
      6.1. המלצות הוועדה .
28-30       6.2. השחקן הכלכלי – פעיל וסביל –..
30-32
      6.3. הסברה ורגולציה
33
7.       דיון ומסקנות –..

3 4-38
8 .       ביבליוגרפיה —
39-40 בחודש אפריל 2004 מינה שר האוצר צוות עבודה בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שימליץ על הפעולות הדרושות בכדי לבסס מבנה תחרותי בשוקי ההון והכספים בישראל. צוות העבודה כלל את נציגי כל הרשויות האחראיות להסדרה ולפיקוח של פעילות שוק ההון בישראל . תפקוד יעיל של השווקים הפיננסיים זוהי אחת הערובות לתפקודו התקין של המשק וכתוצאה מכך לרווחתו של הציבור.
שוק ההון הינו מקום המפגש בין היחידות החוסכות לבין היחידות המשקיעות במשק. הקישור בין יחידות החיסכון לבין יחידות ההשקעה נעשה באמצעות גורמים עסקיים הפועלים בשוק ההון, כגון – בנקים, קופות גמל, קרנות נאמנות, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קרנות הון פרטיות ועוד. מאחר וההון המועבר באמצעות המתווכים הפיננסיים מהווה גורם ייצור חשוב בפעילותו של השוק הריאלי, תפקודם היעיל הינו אבן יסוד בפיתוח הפעילות הכלכלית במשק, במיצוי פוטנציאל הצמיחה ובהשאת רווחתם של האזרחים.
גם לאחר שורת מיזוגים ורכישות שעבר ענף הבנקאות במדינות מפותחות, הריכוזיות בשוק ההון הישראלי, ובמערכת הבנקאות בפרט, היא מן הגבוהות בעולם. חומרתה של הריכוזיות בשוק ההון הישראלי, בהשוואה לזו שבמדינות אחרות, מתחדדת לאור מאפייניו הייחודים. כך למשל, במדינות מפותחות רבות הבנקים כמעט ואינם עוסקים בתחומי החיסכון הפנסיוני, בעוד בישראל הם שולטים כמעט לחלוטין בפעילות קופות הגמל, המהווה חלק נכבד מתחום החיסכון הפנסיוני; ביטוח חיים, פנסיה וקופות גמל הינם מכשירים לחסכון ארוך טווח, שמתקיימת ביניהם מידה רבה של תחלופה. עידוד החיסכון הפנסיוני, על כל צורותיו, הינה מטרה לאומית – חברתית וכלכלית.
ייעוץ והפצה של מוצרים אלו בסניפי הבנקים תרחיב את הנגישות של הלקוחות לאותם מוצרים ואת זמינותם לאוכלוסיות שהיום אינן מבוטחות כלל. בנוסף, הפצת מוצרי ביטוח חיים ופנסיה על ידי תאגידים בנקאיים תעורר תחרות אל מול סוכני הביטוח, שתביא על פני זמן להוזלת מחיר מוצרי הביטוח החיסכון הפנסיוני.
בעבודת מחקר זו אדון בתועלת של הרפורמה אשר נעשתה בשוק הפנסיה לאזרח בישראל. אעמוד על יתרונותיה כמו גם חסרונותיה אל מול הפנסיה אשר הייתה נהוגה עד כה. בנוסף אבחן את מידת ההצלחה של הרפורמה בפנסיה ביחס למטרות אשר הציבה לעצמה. את עבודה זו נתחיל בהסבר קצר על מהותו של שוק ההון ותפקידו בכלל, נציג את הבעיות השונות של שוק החיסכון הפנסיוני בישראל ערב ועדת בכר, נתייחס לממצאי ועדת בכר ולפתרונות המוצעים על ידה, נציג את הביקורות השונות על המלצות הועדה מן האקדמיה ומן הספרייה העסקית ונבדוק כיצד המלצות אלה עומדות במבחן המציאות.
בעבודה זו אאסוף בין יתר המקורות קטעי עיתונות ואנסה לגזור מהם את דעת הציבור לגבי הרפורמה והאם היא תרמה באופן ישיר או עקיף לציבור הנוגע בדבר שוק ההון ומערכת הבנקאות, מאופיינים בריכוזיות גבוהה וניגוד עניינים מובנה. מרכיבים אלה מהווים פגיעה משמעותית בשוק תחרותי חופשי. פגיעה בתחרות משמעותה: תנאים נחותים יותר לצרכן, ניצול חוסר האפשרויות העומדות בפניו ואי קיום אופטימאליות בשווקים המדוברים. הדבר עומד במרכז השיח הכלכלי בישראל תקופה ארוכה ומלווה בועדות שונות, הצעות חוק ויישומים שונים שיפורטו בהמשך.
כחלק מהרצון להשתפר ולהפוך את כלכלת ישראל לכלכלה בריאה ומפותחת החלו בהקמתה של ועדת בכר- ועדה שמטרתה מציאת פתרון הבעיות הקיימות בשוק ההון ובמערכת הבנקאות בישראל על מנת לייצר תחרות ולמנוע את ניגוד העניינים המובנה הקיים.