1 0421- סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע                                                                   20.3.03
ממ"ן 11
תשובה לשאלה 2:
א.   האידיאולוגיה הסרט הלאומי "הם היו עשרה" (דינר 1960), נוצר על מנת ליצור זהות      ישראלית חדשה, עם גיבורים לוחמים, עובדי אדמה, אמיצים ולא אותם יהודים       כנועים מהגטאות.
הסרט מאד ציוני-לאומי-הרואי ובא להדגיש את חשיבות הקולקטיב גם אם היא       באה "על חשבון" חיי הפרט (הגיבור בסרט הוא הקולקטיב, שם הסרט מייצג                    קולקטיב "הם היו עשרה").
המטרות החשובות באמת הן: הקמת מקלט לעם היהודי והגנה על זכויותיו, שמירה על גבולות המדינה ויישוב הארץ.
סצנת הסיום האידיאולוגיה הזו באה לידי ביטוי לאורך כל הסרט, אך מקבלת ביטוי משמעותי                מאד בסצנת הסיום: מסע ההלוויה של מאניה שבמהלכו מתחיל לרדת גשם.
טקס הקבורה של מאניה עמוס בסמלים מהקולנוע הסובייטי: עץ בודד, שמיים קודרים, הסדקים באדמה היבשה וטיפות הגשם, עץ מלבלב.
ישנו צילום קלוז-אפ על האדמה היבשה, הסדוקה וטיפות הגשם הראשון לאחר הבצורת, הצילום מעצים את הסמליות, הפרחת השממה, גשמי ברכה.
הפתוס של האדמה היבשה שהצליחה להבשיל פרי בזכות המתיישבים היהודים.
ניצחון הקולקטיב מאניה (המייצגת את הפרט) הקריבה עצמה למען הכלל, הקולקטיב.
למעשה במותה היא הצילה את הקולקטיב בכמה מובנים:
– קודם כל היא הצילה אותם  מידי התורכי, ב"זכות" מותה התורכי חשב שהקבר נועד לה, הוא ראה את יוסף מכין את הקבר, חופר באדמה (למעשה הוא הכין סליק על מנת לקבור את ארגז הנשק), הציץ לתוך הבית ראה את מאניה מתה וחשב שהקבר נועד לה, כך ניצלו המתיישבים היהודים ומסתור הנשק לא …