המאפיין הפטריאכלי כמנבא הפיכת נשים למוכות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 8855
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

1 . נשים מוכות והמאפיין הפטריארכאלי
1 .1. תופעת האלימות כנגד נשים תופעת האלימות כנגד נשים מוצגת כיום כבעיה חברתית בישראל וזוכה להכרה ציבורית למרות שאין מדובר בתופעה חדשה. אף-על-פי-כן טרם נעשה בישראל מאמץ להבין את סיבות התופעה והמדיניות החברתית הנגזרת מהסברים שונים בנוגע לתופעה אינה יכולה לשים קץ לבעיה  (אבולעפיה,
1 998; גוטמן, 1997; גל, 2003; לב ארי ויאירי, 1996; סיברסקי, 1981 אצל רם, 1993; רדאי שלו ליבן-קובי, 1995).
התופעה של אלימות במשפחה נגד נשים קיימת אלפי שנים, כנראה מאז החלו הנישואים (גלס, 1979; מור, 1979 אצל אבולעפיה, 1998; מרטין, 1978). ההיסטוריה מלמדת כי במשך מאות שנים ברוב התרבויות הופעלה אלימות של גברים כנגד נשים, למרות זאת המודעות המחקרית הציבורית והפוליטית בעולם, לתפישת תופעה זו כבעיה, החלה למשוך תשומת לב רצינית בשנות ה-60 המאוחרות ובשנות ה-70 המוקדמות. מאז הביטוי:
"אלימות כנגד נשים" משמש להתנהגויות שונות רבגוניות הכוללות: אלימות אמוציונלית, סקסואלית, תקיפה פיזית, רצח, התעללות עדינה, נזק מיני, מעקב וזנות (1984, Gelles ; 1990,Jones ; 1978,Walker אצל אבולעפיה,
1 998; 1996,Begen&Crowell אצל 2001,Begen&Edleson&Renzetti ).
עד לשנים  בהם החלה התופעה להיות מוגדרת כבעיה חברתית נחשבה המשפחה למסגרת פרטית והמתרחש בה היה עניינו הפרטי של כל אחד מחבריה.
הסברים שונים כגון: נישואיי האישה לגבר על מנת למנוע מעצמה אונס וכן – גברים מכים הנתפשים כ"שומרי בית" אשר אלימותם נועדה לשמור על הנשים במקומן מאפיינים את הגדרת התופעה בזמנים קדומים (אבולעפיה, 1998).
עד לתקופה האחרונה היתה סובלנות רבה לאלימות בתוך המסגרת המשפחתית, נשים למדו איך להתנהג כדי למנוע מעצמן אלימות ומקורות בספרות הדתית יעצו לנשים לפתח אופי טוב יותר, כתוצאה מכך ניתן היה להניח שלגבר יש את הזכות להכות את האישה שאינה מתנהגת כראוי (אבולעפיה, 1998; מלמד, 1999).
מתוך סקירה היסטורית עולה כי הנשים בתפקידן כרעיות הן אלה שהופכות לקורבנות הטבעיים של האלימות בבית ( 1997/8,Dobash & Dobash, אצל אבולעפיה, 1998).
אלימות של בעלים כלפי נשותיהם נזכרת רבות במקורות הדת ובספרות ההלכה, ניתן ללמוד מכך שהתופעה היתה שכיחה והכבידה על מסגרת הנישואין, כמו כן המקורות מלמדים שהיא הייתה קיימת בחוגים שונים של החברה ולאוו דווקא בשכבות הנמוכות (גרוסמן, 2001). אין הסכמה לגבי הגדרה נומינלית ואופרטיבית של בעיית האלימות נגד נשים במסגרת המשפחה, זאת ניתן להבין ממגוון ההגדרות בהן משתמשים חוקרים שונים כגון: Straus ( 1980, אצל אבולעפיה, 1998) – שהגדיר לצורך מחקרו את האלימות כמעשה של גרימת כאב גופני המבוצע עם הכוונה, או שנראה כי בוצע עם הכוונה. לעומתו –Gayford  )1975, אצל אבולעפיה, 1998) שהגדיר את נחקרותיו כנשים שקיבלו מכות חמורות בכוונה תחילה מידי בעליהן או ממאהביהן ואשר סבלו כתוצאה מכך מפגיעות פיזיות חמורות. בהשוואה אליהם הגדירה Gaguin ( 1977/8, אצל אבולעפיה, 1998) הכאת בן זוג ככל תקיפה, החל מאיום ורבלי ועד לתקיפה חמורה עם נשק .
בעבודה זו הגדרת האלימות כנגד נשים מוכות מתייחסת לאלימות פיזית, מינית ונפשית ובלבד שהתופעה זכתה לביטוי כלשהו.
1 .2 תיאוריות המסבירות את קיום התופעה.
ניתן לחלק את התיאוריות השונות המסבירות אלימות כנגד נשים למספר קטגוריות מרכזיות: תיאוריות פוליטיות, חברתיות ופמיניסטיות ; תיאוריות סוציו-תרבותיות ותיאוריות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות.
1.2.1 תיאוריות פוליטיות חברתיות ופמיניסטיות התיאוריות הללו כוללות את אותן תיאוריות הטוענות כי הכאת האישה על-ידי הגבר נועדה