תקציר בעולם בכלל, ובישראל בפרט, נבחנה סוגיית הפער הדיגיטלי בקרב האוכלוסייה. בחינת הפער נעשתה על ידי מגוון של גורמים ביניהם: גיל, הכנסה, השכלה, מודעות, נורמות חברתיות, תשתיות, מיקום גיאוגראפי ועוד. מבין גורמי הפער הדיגיטלי נמצאו שיעור גבוה של אוכלוסיות שמרניות, משקל גבוה לאוכלוסיה המבוגרת ואולי אף חוסר מודעות לאינטרנט בקרב הממסד. בהמשך לכך בישראל עולה תמונת מצב כי מספר המבוגרים העושים שימוש באינטרנט הינו נמוך ביותר, דבר אשר עלול לגרום לפער בין דורי בין הורים וילדים.
הנגישות בקרב דור שני לאינטרנט נמוכה יותר מהנגישות לאינטרנט בקרב דור ראשון, ומכאן עולה שאלת המחקר התיאורטית שלי כי לפער דיגיטלי השפעה ישירה על יחסי הורות בין הורים וילדים ועל התקשורת ביניהם. רשת האינטרנט והשימוש באמצעים דיגיטליים התפשטו ברחבי העולם. רשת האינטרנט נחשבת לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום בתחומים מגוונים כגון חינוך, עסקים ומסחר. למשתמשי האינטרנט המיומנים יתרון בכך שהם מתעדכנים מהר יותר, ולפיכך סיכויי ההתקדמות שלהם בתחומים המעניינים אותם גבוהים יותר. התקדמות של פרט או חברה מצריכה שימוש מושכל ברשת האינטרנט. השימוש באינטרנט עשוי לסייע בסגירת פערים דיגיטליים (פער בין קבוצות בנגישות ובשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות) בחברה הישראלית, ובתוך כך, אולי אף בסגירת פערים חברתיים אחרים בכלל, או בסגירת פערים בין הורים וילדים בפרט. עבודה זו דנה בסוגיה זו בתקווה לשפוך אור  על חשיבותו והשפעתו הרבה  של  האינטרנט על יחסי הורות