תקציר המחקר הנוכחי מציג המשגה-מחודשת של המקור לליקויים במיומנויות חברתיות, ובוחן קיומו של מודל אלטרנטיבי המתייחס לליקויים במיומנויות חברתיות כנובעים מהיעדר בביצוע התנהגויות שקיימות ברפרטואר ההתנהגויות של האדם (המודל המפעיל), זאת בניגוד למודלים שהיו קיימים עד כה בספרות, המתייחסים לליקויים במיומנויות חברתיות כנובעים מהיעדר ביכולת (המודל המולקולרי והמודל התהליכי).
מטרת המחקר הנה לבדוק האם קיימת הצדקה אמפירית לקיום המודל המפעיל, בקרב ילדים נורמלים וילדים מאוכלוסיות מגוונות בעלות צרכים מיוחדים, המציגים ליקויים במיומנויות חברתיות. לשם כך, יידגמו באופן רנדומלי
3 ילדים בעלי הפרעות התנהגות, 3 ילדים בעלי ליקויי למידה, 3 ילדים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות, 3 ילדים בעלי ליקויי שפה, ו-3 ילדים רגילים, המשולבים בבית ספר יסודי של החינוך הרגיל, ומציגים ליקויים במיומנויות חברתיות, כפי שמשתקף בציון נמוך ב- SSRS-T, שימולא על ידי מחנכת הכיתה. יבוצעו תצפיות על ידי 2 תצפיתנים נאיביים בשיטה של דגימת זמן, במהלך ההפסקות בחצר בית הספר. ייאספו נתונים לגבי שכיחות ההופעה של 3 קטגוריות התנהגותיות (אינטראקציה חיובית, אינטראקציה שלילית, ואין אינטראקציה) אצל כל נבדק, ותיבדק מידת היציבות של הופעת כל אחת מ-3 קטגוריות אלו, לאורך 10 התצפיות על כל נבדק. ישוער כי שכיחות ההופעה של כל אחת מ-3
הקטגוריות ההתנהגותיות תהיה לא-יציבה לאורך התצפיות אצל כל נבדק. ממצא זה יתמוך בתפיסה לפיה המיומנות החברתית קיימת ברפרטואר ההתנהגויות של האדם, אך אינה מבוצעת באופן עקבי, ויהווה הצדקה אמפירית לקיומו של המודל המפעיל. לאישוש ההשערה תהיינה השלכות תיאורטיות מבחינת יכולת ההכללה של קיומו של המודל המפעיל, והשלכות יישומיות, בבניית תכניות התערבות, שיתמקדו לא בהקניית מיומנויות חסרות, אלא בהגברת שכיחותן של מיומנויות חברתיות קיימות, ובייצוב שלהן.