מועד הגשה: דצמבר  2008
תוכן עניינים

1 .
מבוא –..3-5
2 . מבט היסטורי –…6-12
3 . מקורות הכנסה בגיל הפרישה     פרק 1:מקורות הכנסה –…13-18
    פרק 2:אי שוויון במקורות הכנסה –…19-23      
4 . שירותי הבריאות בגיל הזקנה -24-30 5.סיכום -..31-32
6 .ביבליוגרפיה 33-35
 
1 . מבוא
מערכת הביטחון הסוציאלי היא נושא העומד על הפרק בשיח הציבורי בישראל.רבים בציבור הישראלי נזקקים לה לצורך הבטחת הכנסתם בשלב כזה או אחר של חייהם,והמשאבים הכספיים שיש להקצות למימונה גדולים מאוד.
בעבודה אסקור 2 נושאים מרכזים, שהם: מקורות ההכנסה העומדים כיום לרשותם של קשישים בישראל- הכנסות עצמיות מחסכון,פנסיה,קופת גמל וביטוחים פרטיים,והכנסות ממערך הביטחון הסוציאלי שמספקת המדינה:קצבאות הזקנה,ואת שירותי הבריאות.נוכל לראות את הצורך של האדם בהבטחה סוציאלית בשלבים המאוחרים של חייו,בשלב של לאחר העבודה של יציאה לפנסיה ובשלב הזקנה.
אשתדל לענות על שאלת מחקר שלי שהיא:האם מדיניות של מערכת ביטחון סוציאלי של מדינת ישראל עונה על צרכים בסיסיים של הזקנים ?
בבואנו לבדוק את סוגיית הביטחון הסוציאלי בתחום הקשישים בישראל. תחילה אגדיר מי הוא הזקן מבחינה חוקית:בהתאם למדיניות ישראל עד לפני כ-3 שנים אישה מעל גיל 60 וגבר מעל גיל 65 נחשבו כזקנים, דהיינו גיל פרישה מעבודה וזכאות לקצבת זקנה.כיום החוק שונה, אישה מעל גיל 64 וגבר מעל גיל 67 נחשבים לזקנים.
זקנה הינה טווח גילאים הסמוך לסיום מחזור החיים של האדם הממוצע.בוגרים נקראים "זקנים" בהגעתם לאמצע שנות השישים לחייהם.בניגוד לשלבים מוקדמים יותר בהתפתחות האדם,הרי שהזקנה היא דבר אינדיווידואלי ,השונה מהותית מאדם לאדם.למרות זאת מבחינים בין שלושה שלבים בזקנה,שלמרות השוני הרב ניתן לעיתים קרובות להכליל לגביהם:
זקנה צעירה-בגילאים 65 עד 75.
זקנה אמצעית-בגילאים 75-85.
זקנה מופלגת-בגילאים 85
ומעלה.
 מערכת הביטחון הסוציאלי פרוסה בכמה מישורים:מקורות קיום,מערכת בריאות ומענים חברתיים הן לפרט והן לכלל.לאור העלייה בתוחלת החיים והירידה החדה בילודה החברה עוברת שינוי,שיעור הקשישים עומד על רבע מכלל האוכלוסייה ותוך שלושה עשורים צפוי להיווצר,על פי הערכות השונות,מצב שכל אדם שלישי יהיה מעל גיל 65.הדבר יביא לידי  שינוי של ממש במאזן שבין האוכלוסייה העובדת ובין זו שתלויה בה. משמעות הדבר היא שלא זו בלבד שבהווה ההוצאות לביטחונם הסוציאלי של הקשישים כבר גבוהות מאוד,אלא שקיים חשש שבעתיד הלא רחוק נטל המימון של תוכניות פנסיה לקשישים המוטל בחלקו על האוכלוסייה העובדת  ועל המדינה יגיע למימדים בלתי נסבלים עד שאי אפשר יהיה להבטיח פנסיות סבירות לאוכלוסיית הקשישים.
העלייה בתוחלת החיים הביאה להארכת תקופת החיים שלאחר פרישה מעבודה.הארכה זו יצרה בעיית מימון:העלות של מערך הביטחון הסוציאלי לקשישים הולכת וגדלה – קצבאות זקנה והשאירים,ביטוח הסיעוד וקרנות פנסיה. תופעה זו משנה את ההתייחסות החברתית לגמלאים והם כבר אינם נחשבים לזקנים המאופיינים בחולי,מוגבלות,תלות וחולשה,אלא כאנשים הממשיכים להיות פעילים ומעורבים בחברה.מחקרים אף מראים כי רק כ-15% מבני ה-65 ומעלה הם מוגבלים החיים בקהילה או נמצאים במוסדות כאשר כל השאר,(כ-85% ) הנם עצמאיים ומתפקידים באופן מלא ( בריק,2002). אך למרות עובדה זו, "ההזדקנות החברתית" ברוב מדינות העולם מחושבת לפי אחוז האנשים מעל גיל 65.לפי חישוב זה,החברה הזקנה ביותר בעולם כיום היא שוודיה עם 17% קשישים באוכלוסיה,אחריה נורבגיה ובריטניה עם 15%, ובישראל ההערכה הינה כי כ-10% מן האוכלוסייה הינה קשישה,לעומת כ-4% בשנות השישים (ברוך,2002).
כשליש מן הקשישים החיים כיום בישראל הם חסרי מקורות הכנסה עצמאיים והם תלויים כמעט לחלוטין במערך הביטחון הסוציאלי.ההוצאה הממשלתית לרווחה ולביטוח סוציאלי מצטמצמת ביחס לתוצר.הירידה בהוצאה ציבורית לרווחה בולטת עוד יותר אם נזכור כי בהשוואה בינלאומית, התמיכה בקשישים בישראל נמוכה מזו המקובלת במרבית המדינות המפותחות :בישראל התמיכה לנפש קשישה ביחס לתוצר לנפש נמוכה בהרבה מהממוצע של ארגון הארצות המפותחות ונמוכה עוד יותר מהממוצע של האיחוד האירופי.
שאלת המחקר תהיה : האם מדיניות של מערכת ביטחון סוציאלי של מדינת ישראל עונה על צרכים בסיסיים של הזקנים ?
8
*העבודה בפונט 16!!!!