תוכן עניינים
    עמודים פרק א- מבוא                                                                          1-2   פרק ב- חקיקה                                                                        3-4
3 .       גישתה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלות                              5-7                              
4 .       תפקיד התקשורת בשינוי עמדות                                              8-12
5.       אי שוויון בתקשורת הישראלית כלפי אנשים עם מוגבלויות       13-15
6 .       בחינה השוואתית של היחס לאנשים עם מוגבלויות בתקשורת   16-18
7.       הקשר שבין הצגת המוגבלים בתקשורת לבין שינוי עמדות         19-20 הציבור ויצירת שוויון ומימוש הזכות לכבוד
8 .       סיכום ומסקנות                                                                    21-22
9.       רשימה ביבליוגרפית                                                              23-
5 פרק א': מבוא
נושא העבודה הינו הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת. חשיבות הנושא הינו בבחינת העלאת המודעות של הפרת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות על ידי החברה והתקשורת בתחומים השונים.
תרומתו של הנושא טמון בבחינת כלל האספקטים המובאים במחקרים אקדמיים, המתארים את ההלימה בין יחסם של אמצעי התקשורת לאנשים עם מוגבלויות ויצירת מודעות חברתית, לבין זכויותיהם לכבוד ושוויון, כשבתווך עומדים סדרי העדיפויות של העיתונאים. הסוגיה העומדת בפתח דיון זה, תבחן את היחס בין אופן הצגתם של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת לבין שימור עמדות שגויות ודעות קדומות בחברה.
תחילה, נסקור את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, והאמנה בדבר אנשים עם מוגבלויות. לאחר מכן, נדון ביחס שבין חוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות למציאות הקיימת, נעמוד על גישתה של החברה ושל התקשורת כלפי אוכלוסיה זו, ובכן בכוחם הבלתי מעורער של אמצעי התקשורת לשנות דעות קדומות וסטריאוטיפים בחברה. כמו כן, בעבודה תוצג השוואה בין יחסה של התקשורת לאנשים עם מוגבלויות בישראל לבין המדינות השונות.
מטרת העבודה הינה להעלות את סוגיית יחסה של התקשורת לאנשים עם מוגבלויות, תוך למידה והבנת זכויותיהם, והצורך המהותי שהן תמומשנה.
העבודה תבחן את הפער העצום בין המוצג בקדמת הבמה לבין המתרחש מאחורי הקלעים, הבא לידי ביטוי בסוגיית זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אדם עם מוגבלות הינו אדם שווה ערך, הזכאי ליחס של שוויון, כבוד, הערכה ושילוב מלא בחברה. אך התקשורת מציגה את הפן השלילי, הסטריאוטיפי, הסנסציוני והלא מייצג של אנשים עם מוגבלויות, בעוד שהתפאורה איננה משתנה. חוסר השוויון של אנשים עם מוגבלויות בתקשורת, בא לידי ביטוי בזמן האוויר, בייצוגם, תיאורם ואפיונם בתקשורת.
אמצעי התקשורת, בדגש על העיתונות, משמרים את חוסר השוויון, ואינם פועלים במידה הראויה למניעת אפליה וקיפוח, מיגור סטריאוטיפים ודעות קדומות של אנשים עם מוגבלויות בישראל בתחומים רבים של חייהם. הסוגייה הנדונה, מעלה על פני השטח את התמודדותם של אנשים עם מוגבלויות עם מגוון רחב של קשיים יום יומיים. מעבר לזאת, המציאות החברתית המודרנית, המלווה באמצעי תקשורת תחרותיים, ובחברה אינדיוידואליסטית, מעלה על נס את עוצמתם הבלעדית של העיתונאים והכתבים לקבוע את סדרי העדיפויות בכתבות ובמאמרים, המאופיינים בעיקר כצהובים וסנסציוניים, כשמנגד עומדות זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות הראויים להוות חלק אינטגראלי מהמציאות התקשורתית, ובתוך כך להוביל לקבלתם בחברה ושילובם בה.
עבודתנו תבחן ותנתח טקסים תקשורתיים ומאמרים אקדמיים ותציג את הגישה החברתית והיחס התקשורתי המאופיינים בחוסר שוויון ופגיעה בכבודם, כשבראשה המתח בין יצירת כתבות סנסציוניות, לחינוך החברה לערכים וקבלת הזולת באשר הוא.
שאלת המחקר האם וכיצד האופן שבו התקשורת מציגה אנשים עם מוגבלויות ומשפיעה על עמדות הציבור יוצרת חוסר שוויון ופוגעת בכבוד האדם ?
השערת המחקר יש קשר בין הצגת אנשים עם מוגבלויות בתקשורת לבין שינוי עמדות הציבור ויצירת שוויון ומימוש כבוד האדם.
שיטת המחקר עבודה זו תתבצע בשיטה איכותית, תוך שימוש בבחינת טקסטים אקדמיים, לצד ניתוח מאמרים בספרות המחקר האקדמית, דוח"ות ופסקי דין.