עבודה סמינריונית חוב המגיע לעירייה ואמצעי הגבייה שלה באמצעות הנכס שם הסמינריון: זכויות בנכסי הזולת שנת הלימודים: תשס"ט תאריך הגשה:  10/7/09
תוכן עניינים
הקדמה. 2
שער ראשון: תחולת ס' פקודת העיריות (נוסח חדש) על חייב בר-פירעון 4
א. מבוא כללי- סעיף 324(א) לפקודת העיריות (נוסח חדש) 4
תקנה 9 (ב) (4) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל-1969. 4
ב. האבחנה בין החזקה ובין בעלות לעניין נטל הארנונה. 5
ג. החשש משימוש לרעה בסמכות מצד הרשות העירונית. 6
ד.   זכות העיכבון במשפט הפרטי 7
1 .
עיקרי ההבחנה בין עיכבון מנהלי לעיכבון פרטי 8
2 .
האבחנה בין עיכוב נכס לבין עיכוב פעולה בנכס (עיכוב ביצוע חיוב) 9
שער שני: מתקל הדינים במצבי פשיטת רגל ופירוק חברה. 10 א. מבוא. 10
1 . תחולת סעיף 324 לפקודת העיריות (נוסח חדש) במצבי פשיטת רגל. 10
2 . תחולת סעיף 324 לפקודת העיריות (נוסח חדש) במצבי פירוק חברה.. 11
3 . הגישה הפסיקתית לסעיף 324(א) לפקודת העיריות (נוסח חדש) במצבים של חוסר סולוונטיות.. 11
ב. ס'11(א) לפקודת המיסים (גבייה) – עדיפות חובות המס על חובות לנושים אחרים. 13
1 .
פרשנות ס'11(א) במצב של חדלות פירעון 13
2 . אילו סוגי מיסים מובטחים בשעבוד ראשון, על-פי סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה)?.. 13
ג.
הלכת אברהם – הארנונה כ"שעבוד מס" הרובץ על המקרקעין 16
ב. – היפוך הלכת אברהם בפסיקת ביהמ"ש העליון 16
ד.
היבטים חוקתיים המתעוררים ביחס לסעיף 324(א) לפקודת העיריות (נוסח חדש) 17
ה.
אכרזת המסים (גביה)(ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה) התש"ס – 2000. 18
1 .
שינוי האכרזה בשנת 2001 – השמטת המילה "ראשון" מפקודת המיסים (גבייה) לעניין ארנונה.. 18
2 .
נפקות השינוי באכרזה שהנהיג השר בשנת 2001 ביחס לשעבוד חובות עירוניים בפירוק.. 19
ו. מעמדו של חוב ארנונה אשר נצבר לאחר מועד שינוי האכרזה (1.4.2001) 20
1 . המחלוקת בין נושה רגיל לבין חוב הארנונה לעירייה.. 20
2 . המחלוקת בין נושה מובטח לבין חוב הארנונה לעירייה.. 21
ז. תיקון מס'6 לפקודת המסים (גביה) והוספת פסקה (1א) (בתחולה מיום 6.10.08) 21
דעה: על חוסר השוויון הנוצר בין רוכשי נכס פלוני לבין רוכשי דירות מקבלן 22
מסקנות. 23
רשימת מקורות.
5 הקדמה סעיף 324(א) לפקודת העיריות {נוסח חדש קובע כי "לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העירייה, המעידה שכל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר – סולקו במלואם או שאין חובות כאלה". הנה כי כן, נובע כי בכוחה של עירייה לבצע עיכוב פעולה בנכס פלוני הנמצא ברשותו של "סרבן מס".
הפסיקה מפרשת סעיף זה כאמצעי גבייה בעל אופי אדמיניסטרטיבי, אשר עומד לרשותה של העירייה במקרה של אי תשלום החובות המגיעים לה ע"פ דין. יפים לעניין זה דבריו של הש' ד' לוין בע"א
6 33/91 מנהל מס רכוש ומנהל מס שבח מקרקעין ת"א נ' אלי ושושנה שמש, כי "הסדרים אלה, ברובם המכריע, נותנים בידי הרשויות הגובות אמצעי עזר אדמיניסטרטיביים גרידא, שכל תפקידם להקל על מלאכת הגבייה". פרשנות תכליתית זו מכירה בחשיבותה של הקלת מלאכת הגבייה המופקדת בידי הרשות העירונית, ע"י המצאת מכניזם של אי מתן אישור כאמור באותם "צירי זמן" בהם נזקק להם החייב, כגון מעמד העברת הבעלות בנכס בפנקס המקרקעין. השאלות המעניינות בהקשר זה מתעוררות, אפוא, לאור העובדה שסעיף 324(א) לפקודת העיריות (נוסח חדש) אכן מקנה כוח רב לעירייה למול החייב ומול נושיו האחרים. הביטוי לכך, הוא באותם המצבים בהם נעשה שימוש אופורטוניסטי מצד רשויות עירוניות לשם השגת מטרות שניתן לראותן כחורגות באופן בוטה מתכליתו האדמיניסטרטיבית של פקודת העיריות (נוסח חדש). לשם המחשה, ניתן לתאר מצבים בהם לא ניתן אישור העברת בעלות בנכס ולו בשל חובות של בעליו אשר כלל רובצים על נכס אחר בבעלותו. לאור האמור לעיל, בעבודה זו תתעוררנה, בין היתר, שלוש שאלות מנחות הללו:: א.) האם חייבת הרשות המקומית ליתן את האישור?; ב.) האם יש צורך באישור הרשות המקומית גם לצורך העברה על פי צו?; ג.) מה המעמד שיש לחוב הארנונה בתחרות עם הנושה, שאמור לקבל את התמורה המשולמת בעד המקרקעין?
בתוך כך, מטרת הסמינריון תהיה להבהיר מהו מעמדה של הרשות המקומית מכוח סעיף 324(א) לפקודת העיריות (נוסח חדש), תוך עמידה על התכליות שבבסיסו, וכן בשוני המתעורר במצבים השונים בחיי החייב. כמו כן, תופיע בו סקירה של אחת מן הסוגיות הבעייתיות והמסקרנות ביותר המתעוררות בפסיקה, והיא מעמדו של חוב ארנונה במצבי חדלות פירעון, תוך הבהרת התמורות המהותיות אשר חלו בפסיקה הרלוונטית לעניין.
בשער הראשון אעמוד על תחולת הסעיף כנגד חייב סולוונטי, היינו:
חייב בר פירעון. במסגרת זו, אבחן מהי למעשה אותה זכות המוקנית לרשות העירונית העיקרית, ובאופן קונקרטי – האם כלל מקים סעיף 324(א) לפקודת העיריות (נוסח חדש) זכות עיכבון במובנה הרגיל, אשר מאפשרת לעכב נכס ממצבת נכסי החייב, או שמא כלל עסקינן בהסדר ממין שונה? למעשה, נפקות האבחנה תהיה בעלת השלכות אף במסגרת הדיון במעמדה של העירייה כנושה במצבים של חדלות פירעון, כאשר בין היתר אבחן האם היא זכאית להיחשב לנושה מעכב בעל בטוחה או לאו.
בשער השני אעמוד על תחולתו של סעיף 324(א) לפקודת העיריות (נוסח חדש) במצבים בהם החייב הגיע למצב של חוסר סולוונטיות, קרי: חדלות פירעון. בין היתר, אעסוק בתחולתו המוגבלת של הסעיף במצבים אלה תוך הדגשת ההבדלים בינו לבין סעיף
1 1א(1) לפקודת המיסים (גביה), הנוגע לשעבוד מס על המקרקעין, אשר מקנה לחוב המס מעמד עדיף על פני כל שעבוד אחר. הסוגיה העיקרית תהא נוגעת למעמדו של חוב הארנונה לרשות המקומית במצבים בהם נוצרת תחרות בינו לבין חובות אחרים, ובפרט כאשר בחיקוקים שונים נקבעו הוראות מיוחדות, כגון מצבי פירוק ו/או פשיטת רגל. הדיון יתמקד, אפוא, בגישות השונות שהועלו בפסיקה לגבי מעמדה של הארנונה כשעבוד מס הרובץ על המקרקעין ותחולת סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה) ביחס לחוב הנוצר לרשות עירונית. בתוך כך, אבקש לסקור מהם החידושים המופיעים בפסיקה, וכן אדון בתיקון מס' 6 לפקודת המסים (גבייה) והבעייתיות האינהרנטית הטבועה בו לעניות דעתי.
העבודה בפונט 14