שער "כל דעת ניתן לנצל לטוב ולרע, כמשל עץ הדעת טוב ורע, אך האתיקה תפקידה להביאנו לעץ החיים, לבחור בטוב למען תיקון העולם".
תוכן עניינים
חלק א': מבוא –. 4
מונחים בסיסיים בגנטיקה -. 4
חלק ב': הקדמה- מהו שיבוט? … 6
חלק ג': הביולוגיה שמאחורי השיבוט — 9
א. פיצול עוברים (Embryo Splitting) -. 9
ב. העברת גרעין (Nuclear Transfer) – 9
חלק ד: סוגי השיבוט 10 א. שיבוט למטרות רבייה / הולדה ( Reproductive Cloning) . 10 ב. שיבוט למטרות מחקר וריפוי (Therapeutic/Research Cloning) -. 10 חלק ה': נימוקים מהספרות בעד ונגד השיבוט — 13
א. טיעונים נגד שיבוט — 13
1 . יצירת חברה הומוגנית . 13
2 . יצירת בני אדם זהים עם תכונות שיתפסו כמועדפות באותה חברה 13
3 . אובדן הזהות האינדיבידואלית – 14
4 . בעיות בקביעת הזהות של אבהות ואמהות – 15
5. שינוי הסדר החברתי העולמי -.. 16
6 . סחר בבני אדם –. 17
7. חשש מיצירת מוטציות מפלצות או ילדים חולים מבעוד מועד -… 17
8 . ירידה משמעותית בביקוש לילדים מאומצים . 18
9. פגיעה בכבוד האדם – 18
1 0. בלתי מוסרי להביא ליצירתו של יצור אנושי מתפתח רק על מנת להרגו -.. 19
1 1. התפתחות שוק של ביציות למכירה למטרות שיבוט, ניצול גופן של נשים – 19
1 2. בלתי מוסרי לחשוף נשים שמהן נלקחות הביציות לסיכונים מוגברים למטרות מחקר-.. 20
1 3. ניתן להפיק תאי גזע עובריים גם מדם טבורי ללא צורך בשיבוט .. 20
1 4. חשש מפני הפרת מאזן האוכלוסין על פני כדור הארץ . 20
1 5. "מידרון חלקלק" -… 20 ב. טיעונים בעד שיבוט -… 21
1 .                פתרון בעיות פוריות – 21
2 .                טיפול בעקרות –.. 22
3 .                טיפול במחלה תורשתית –… 22
4 .                יישומים להשתלות איברים — 22
5.                תכנות תאי: . 23
6 .            רפואה רגנרטיבית/ רפואה תאית – 23
7.                עקרון האוטונומיה וחופש הפרט -.. 24
8 .                זכות ההורות והמשפחתיות –.. 24
9.            חשיבות החופש האקדמי והמחקר –
5
1 0.              יצירת תאום גנטי כמעין "תחליף" לבן משפחה גוסס או נפטר -… 26
1 1.              מתן אפשרות לזוגות חד מיניים להוליד צאצא המיוחס לאחד מהם גנטית– 26
1 2.              שיקולים אתיים המתירים שיבוט למטרות מחקר בתאי גזע עובריים .. 27
חלק ו: משפט משווה 29
המשפט הישראלי 29
המשפט העברי … 34
האו"ם . 36
ארה"ב: 37
אירופה: –… 39
אנגליה: 41
צרפת: 42
קנדה: . 42
אוסטרליה: — 43
יפן: – 43
סין: – 44
ברזיל . 44
חלק ז: סיכום — 45
חלק א': מבוא
מונחים בסיסיים בגנטיקה תא סומטי – כל אחד מתאי הגוף שאינו תא מין.
תא רבייה – תא רבייה הוא תא המיועד לרבייה מינית. אצל נקבות נקרא תא הרבייה תא ביצית, ואילו אצל זכרים נקרא תא זרע. גמטה (Gamete) – תא רבייה בשל. תאי הנבט מבשילים בתהליך חלוקת התא, מיוזה וחלוקת הציטופלסמה והופכים לתאי רבייה.
תא הפלואידי – תא המכיל מחצית מכמות ה-DNA שנמצאת בכל תא רגיל אחר. גמטה היא תא הפלואידי ומכילה רק כרומוזום אחד מכל סוג.
תא דיפלואידי – תא דיפלואידי הוא סוג התא הנפוץ ביותר בגוף האדם. תא זה מכיל זוג כרומוזומים הומולוגיים מכל הורה, העתק אבהי והעתק אמהי, כלומר, התאים מכילים סט כפול של כרומוזומים (באדם 46: 23*2): סט אחד מהאב וסט אחד מהאם. כל תכונה מיוצגת באופן כפול. תא גזע- תא המסוגל להתפתח לצורה אחת או יותר של רקמת אדם.
יש להדגיש כי מדו"ח הוועדה המייעצת לביואתיקה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים על השימוש בתאי גזע לצורכי מחקר רפואי עולה, כי תאי גזע בוגרים אינם חולקים את פוטנציאל הריבוי וההתמיינות שיש לתאי גזע עובריים מבחינת היכולת להתרבות ולהתמיין לסוגים רבים ומגוונים של תאים שאפשר לייעד להשתלת רקמות.
ועדת הלסינקי- השם המקובל בישראל ל"ועדת הלסינקי לניסויים גנטיים בבני אדם" אשר מונתה ע"י מנכ"ל משרד הבריאות מכוח סמכותו לפי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ"א-1981. הועדה מונתה כוועדה עליונה מיוחדת לעניין ניסויים הנוגעים למערך הגנטי בבני אדם בהתאם לאמור בתקנות 1 ו-3ב(1) לתקנות בריאות העם. בנוסף משמשת הועדה כוועדה מייעצת לשר הבריאות לפי חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט- 1999. הוועדה נחשבת פורום ביקורת מקומי שאינו כפוף ל-FDA.
בשנים האחרונות עלתה סוגיית השיבוט האנושי על שולחן הדיונים המוסריים בועידות רפואיות, פוליטיות ודתיות רבות בעולם כולו. זאת בעיקר, לאחר שהתפרסם מקרה השיבוט הידוע והמוכר של הכבשה המשוכפלת דולי. ב-1997
הצליחו המדען איאן וילמוט ועמיתיו לשכפל לראשונה מבנה גנטי של חיה בוגרת, במקרה זה כבשה, ויצרו ממנה כבשה נוספת וצעירה בצורה מלאכותית. הדבר עורר דיון ציבורי ער בסוגיית השכפול הגנטי. הרוחות סערו, הן מהתפעלות והן מדחייה, בעקבות זאת, צצו שאלות רבות בקרב המעורבים בסוגיה, שכן, העולם עומד בפני דילמה מוסרית מאתגרת- האם שיבוט הינו תהליך כדאי ונכון או שמא זהו תהליך שטני ומטורף? בנוסף התעוררו שאלות ומחלוקות ערכיות, מוסריות ואתיות רבות כגון שאלת יחסה של הדת לנושא, היחס לעובר כאל אדם, המחסור בתרומת ביציות, היחס לתורמות הביציות, משאבי המחקר העצומים המושקעים ועוד.
זהו הנושא אותו החלטתי לבחון במהלך עבודת מחקר זו, ובמסגרתה אבקש להבין לעומק מהו שיבוט, מה ההבדל בין סוגי השיבוטים השונים, כל זאת ייעשה תוך שימת דגש על שתי העמדות- הן התומכת בשיבוט והן המתנגדת לשיבוט, שתכלול גם  התייחסות להנמקות השונות של כל אחד מהמצדדים בעמדות השונות,  וכן להתייחס לרובד המשפטי של השיבוט- לבחון את המשפט הישראלי ויחסו לשיבוט, תוך בחינה של משפט משווה ויחס מדינות העולם לשיבוט.