הקדמה בספרות הפסיכולוגית החדשנית, העוסקת רבות בקשר בין נשים וכוח (Toerien & Durrheim, 2001) בספירה הציבורית, בעולם העבודה ובזירת התמודדות גברית (Benjamin, 1997), קיים עדיין ידע מועט ביותר לגבי כוח נשי המופעל על ידי אישה כנגד אישה אחרת. כך, למשל, תפקיד שמירת הקשר עם בני  המשפחה המורחבת נחשב לתפקיד נשי המבטא כוח במערכת המשפחתית (Di Leonardo, 1992; Komarovsky, 1967; Fischer, 1991; Hartmann, 1981),  והינו  אספקט  חשוב  ביחסי  חמות-כלה (Di Leonardo, 1992). השאלה אצל מי יתארח הזוג הצעיר בארוחת החג, הופכת לשאלה מי חזק יותר, ומשום מה לזירת מאבק בין בני אותו מין, בעיקר נשים (Shifrin-Averick,
1 996).
כיוון זה מחייב התייחסות להגדרת ה-self הנשי, ובעיקר ל"אחרות"  ( "otherness")  הנשית ( Chodorow, 1978;  Gilligan, 1982;  Liano & Cai, 1995; Maras & Archer,
1 997; Nicholson, 1997; Thome, 1992; Wood, 1994).
ה-"other" (ה"אחר")  הוא כל מה שאינו מוכר בקיומו כסובייקט,  בזכותו להיות מיוצג,  בזכותו לדבר (גורביץ',  1997 ;Schwandt, 1997). האישה הינה ה"אחר" מפני שהגבר מגדיר אותה לא כשלעצמה (ביחס ל-self שלה), אלא יחסית אליו, כהיפוכו הנחות  (Kitzinger & Wilkinson, 1996). להיות "אחר" פירושו להיות לא-סובייקט, לא-אדם (Stauro, 2000 ; De Beauvoir, 1964). מנקודת מבט זו, תפקידי הנשים במשפחה הינם סוג של הבנייה חברתית, המאפשרת כינונו של "אובייקט" נשי (Segal, 1995).