בתחום הקרימינולוגיה קורס: סוגיות נבחרות באכיפת החוק עבודה בנושא:
תאריך הגשה: 1/8/2004
תוכן עניינים
                                                                                                                        עמ' מבוא –… 1-2
שיטור עירוני – שאלה של סוגיה -.. 3-4
משטרה עירונית בישראל ? 5-6
מודל רעננה "משטרה עירונית" -… 7-9
מודל חולון "משטרה עירונית" — 10-13
השוואת המודלים – רעננה וחולון – 14
משטרת ישראל – מעמדה בחברה הישראלית ותהליכי השינוי                              למשטרה חדשה – 15-16
התייחסות ועדת צדוק וועדת בכר – המשטרה החדשה – שיטור עירוני             17-18
דו"ח ועדה ציבורית לחוק משטרה חדש –.. 19-20 עבודת שטח "השקמה" – 21-24
ראיונות  – "השקמה" –
5 -26
יתרונות וחסרונות השיטור העירוני .. 27
שיטות מחקר .. 28-29
סקר שנערך לתושבי העיר חולון – שיטור עירוני "השקמה" . 30-31
הפגישות שנערכו עם מפקד תחנת "השקמה" – 32
סיכום –. 33
ביבליוגרפיה … 34
נספחים ¿ שיטור עירוני "השקמה" – שאלון סקר התושבים.
¿ הרחבת סמכויות לגורמי הפיקוח העירוני.
¿ חוק עזר (לחולון) שירותי שמירה ובטחון (התשס"ד 2004).
¿ מכתב הערכה (מפקד יחידת השקמה לפקודיו).
¿ כתבה מהעיתון ידיעות– "שבועיים ראשונים מוצלחים לסיירת השקמה בחולון".
¿ הרחבת סמכויות לגורמי הפיקוח העירוני.
¿ דף פעילות "השקמה" – משטרה 2.
¿ דו"ח ועדה ציבורית לחוק משטרה חדש, סיוון, תשנ"ט יוני 1999, אונ' בר-אילן.
מ ב ו א במהלך רוב חמישים ושתיים שנות קיומה של מדינת ישראל, נושא השיטור בישראל נתפס כמשני בהשוואה לבעיות לאומיות, ביטחוניות וחברתיות. במדינה שקולטת מיליוני עולים חדשים, שיטור באופן טבעי נראה מדאיג פחות בהשוואה לבעיות לשאלות קיומיות של תעסוקה, שירותי רווחה ובריאות. כמו כן, החשיפה המתמדת לאיום בטחוני חיצוני, המלווה את מדינת ישראל לאורך רוב שנות קיומה, תרמה למיעוט ההתעניינות בביטחון הפנים בהקשר של עבריינות וסדר ציבורי. גורמים אלה, בשילוב ההתנגדות והשנאה כלפי המשטרה, שהתפתחו במהלך השלטון הקולוניאלי בתקופת המנדט הבריטי מיקמו את תפקוד המשטרה הרחק מדרגות היום יום של הציבוריות הישראלית.
שאלת טיבו ומאפיינו של השיטור בישראל לא תפסה מעולם מקום גבוה בסדר היום הציבורי, ולא נראה, שהחברה בישראל דרשה להגדיל את המעורבות המשטרתית בחיי היום יום של האזרחים.
אולם, בישראל חלו שינויים רבים מאז הקמתה ועד לתחילתו של המילניום הנוכחי. הגורמים החברתיים והביטחוניים, שגרמו למשניות של העיסוק החברתי בנושאי שיטור, השתנו באופן מהותי. כיום, שייכת מדינת ישראל לאותן המדינות, שבהן ישנו פער הכנסות גדול מאד בין השכבות החלשות לשכבות החזקות. כיום, קשה לטעון שסולידריות ולכידות חברתית מרחיקות אותנו מבעיות של פשיעה וחוסר סדר ציבורי. כיום, העימותים והמתחים בישראל בין אשכנזיים למזרחיים, בין דתיים לחילוניים, בין עולים לותיקים ובין יהודים לערבים הם לחם חוקנו היומיומי, שאת ביטויו ניתן לראות ברחובות ובמהדורות החדשות מדי יום.
אזרחי ישראל רואים עליה מתמשכת של חוסר סדר בקהילותיהם. שיעורי הפשיעה המדווחים עלו בשני העשורים האחרונים בקצב משמעותי, בעיקר בעבירות של אלימות, שבהן מגיע שיעור הגידול עד כדי הפעלת נפח הפשיעה.
אולם, ללא קשר לשיעורים האמיתיים של פשיעה וחוסר סדר, תשומת הלב של הציבור בישראל החלה להתמקד בסוגיות שונות, הקשורות לחיי הקהילה הפנימיים. תהליך זה מזכיר במידה מסויימת את המציאות האמריקאית של שנות השמונים, אשר גרמה לאמריקאים רבים להתבונן במצבה של הקהילה שבה הם חיים ופועלים. גם אצלנו, הישראלים החלו לשאול, האם המשטרה משרתת את הקהילה ואת צרכיה באופן הולם.
המשמעות הינה כי יש לראות ולבחון במסגרת ההערכות המחוייבות של משטרת ישראל לחדשנות ולשינוי.
העבודה בפונט 14, 4 מקורות