תקציר סמינריון דיני המכרזים והגופים הדו מהותיים העבודה סוקרת תחילה את התפתחות דיני המכרזים בישראל, ועומדת על הרציונאלים שעמדו מאחוריהם ועל המטרות שבכוונתם להשיג. בהמשך מרחיבה את המבט על הגופים הדו-מהותיים, תוך הגדרת מהו גוף דו-מהותי ופירוט  הנסיבות שהולידו למעשה את הגדרתם ככאלה. לאחר מכן, מועבר המבט אל נקודת המפגש בין דיני המכרזים לגופים הד-מהותיים תוך התמקדות במסגרת הנורמטיבית שיצרה את נקודת המפגש הזו.  בנוסף לכך, פרק שיוקדש למשפט משווה, בכוונתי לבחון בקצרה את תחולת דיני המכרזים כפי שהיא קיימת במספר מדינות מערביות, על מנת לבדוק האם ניתן להסיק מסקנות כלשהן משם על הנעשה אצלנו. לבסוף, סוקרת העבודה את האסכולות והדעות השונות,  תוך הבעת עמדה בסוגיות העובדות על הפרק, ותוך כדי הצגת מודל התחולה הראוי והנכון לשיטת המחבר.
דיני המכרזים והגופים הדו-מהותיים תוכן עניינים:
                                                                                       עמ'
1 ) מבוא                                                                           1
2 ) חלק I – דיני המכרזים                                                 2
    הגדרה: מהו מכרז?                                                   2
    סוגי מכרזים והמסגרת הנורמטיבית                             2
    מטרות דיני המכרזים                                                 4
    התפתחות דיני המכרזים בישראל                                6
    נקודות ציון בהתפתחות דיני המכרזים                          7
3 ) חלק II – הגופים הדו-מהותיים                                    14
    מהו גוף דו-מהותי                                                      15
     פרמטרים לסיווג גופים דו-מהותיים                             17
4 ) חלק III – דיני המכרזים והגופים הדו-מהותיים             19
    היקף חובת המכרזים על הגופים הדו-מהותיים              19
    דיני המכרזים והמשפט הפרטי                                    21
    המסגרת הנורמטיבית                                                23
5) חלק IV – משפט משווה                                              26
    היקף תחולת דיני המכרזים במדינות העולם המערבי     26
    סיכום ביניים                                                             28
6 ) חלק V – ניתוח ודיון                                                    30     התיאוריה הליברלית                                                  30     מאפייני ביקורת השלטון בישראל                                 34
    היקף התחולה הרצוי בישראל                                     35
    הכרעה                                                                     36    
6 ) סיכום                                                                         41
7) מקורות ביבליוגרפים                                                   42     מבוא:
במסגרת חיבור זה בכוונתי לעסוק בנקודת ההשקה בין דיני המכרזים לגופים הדו-מהותיים; המדובר באותם גופים שיסודם במשפט הפרטי אך חלים עליהם חובות מן המשפט הציבורי. ברצוני לעמוד על השאלה האם מתוך נקודת המבט האפריורית הזו על הגופים הדו-מהותיים, ראוי לחייב גופים אלה בחובת עריכת מכרז על כל עסקת רכישה ומכירה בהתאם לדין החל על רשויות מנהליות "רגילות". אם כן, האם ראוי להחיל את כל היקף החובות המנויות בדיני המכרזים ועל כל הסוגים השונים של הגופים הדו-מהותיים.
בטרם אצלול לפירוט מבנה העבודה, מקורותיה ואציין את ספרות המקור וספרות המחקר אשר הסתייעתי בה במסעי זה, אדגיש תחילה כי היה זה ללא כל צל של ספק מסע מהנה אל תוך נטבח חשוב של המשפט הציבורי, אשר בה להבטיח, במידת האפשר, תפקוד ראוי של הרשות הציבורית כנאמן הציבור. מעניין לראות כי ענף זה של המשפט הציבורי צמח שלב אחרי שלב, באופן קזואיסטי, אך ורק הודות לפסיקה של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. כל זאת כאשר המחוקק הישראלי נכנס לתמונה בשלב מאוד מאוחר, כאשר כבר עומדת על תילה מערכת נורמטיבית מסודרת ומפורטת. כאן זה המקום לציין כי על מנת לבחון לעומק שאלות נכבדות אלה בכוונתי לסקור תחילה את התפתחות דיני המכרזים בישראל, ולעמוד על הרציונאלים שעמדו מאחוריהם ועל המטרות שבכוונתם להשיג. בהמשך ארחיב את המבט על הגופים הדו-מהותיים. אגדיר מהו גוף דו-מהותי ואספר על הנסיבות שהולידו למעשה את הגדרתם ככאלה. לאחר מכן, אסיט את המבט אל נקודת המפגש בין דיני המכרזים לגופים הד-מהותיים ואמקד במסגרת הנורמטיבית שיצרה את נקודת המפגש הזו.  בנוסף לכך, פרק שיוקדש למשפט משווה, בכוונתי לבחון בקצרה את תחולת דיני המכרזים כפי שהיא קיימת במספר מדינות מערביות, על מנת לבדוק האם ניתן להסיק מסקנות כלשהן משם על הנעשה אצלנו. לבסוף, לאחר שאסקור את האסכולות והדעות השונות, אביע את עמדתי ואכריע בסוגיות העובדות על הפרק, תוך כדי הצגת מודל התחולה הראוי והנכון לשיטתי.
גיליתי לשמחתי כי המקורות הספרותיים העוסקים בדיני המכרזים הם רבים ומגוונים ואליהם מתווספת כמובן הפסיקה הענפה של בית המשפט העליון. לעומת זאת, המקורות הספרותיים העוסקים בגופים הדו-מהותיים הם מטבע הדברים מצומצמים יותר לאור ההתפתחות המאוחרת יותר של התחום, אך יחד עם זאת הם בהחלט מספקים ומועילים על מנת לכסות את כל הקיים בשטח זה.