סמינריון מחקרי "הגורמים המשפיעים על האבטלה בישראל" תוכן העניינים
מבוא 3
אבטלה –.. 4
סוגי אבטלה … 5
השפעות האבטלה: -… 7
התפתחות האבטלה: -. 8
סיבות לאבטלה: –.. 8
מדידת האבטלה: –. 9
תוכנית ויסקונסין — 12
בנימין נתניהו – משנתו הכלכלית והרפורמות שחולל במשק הישראלי–… 15
הבטחת הכנסה: –. 17
הרקע ההיסטורי — 18
יעדי החוק, דרישות והאוכלוסייה … 19
המעבר מרווחה לעבודה: 23
מהלך המחקר 26
תוצאות המחקר: — 27
בבליוגרפיה … 29
נספח א' – נתוני מקבלי הקצבאות, גובה שכר המינימום ורמת האבטלה- 30 מבוא
תשלומי ההעברה של המוסד לביטוח לאומי מהווים מכשיר התערבות מרכזי של הממשלה להקטנת אי השוויון במשק וצמצום מימדי העוני.
הם ניתנים ברובם כתמיכה כספית לשימוש המקבלים לפי צורכיהם והעדפותיהם. חלק מהקצבאות ניתנות באופן אוניברסלי (כגון קצבאות זקנה וילדים), ואחרות מותנות בעמידה בקריטריונים ובמבחנים מוקדמים. אוכלוסיית מקבלי הגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי נחלקת בין סוגי הגמלאות השונים ונאמדת בכ-2.5 מליון מקבלי גמלה כלשהי, ביניהם גם מי שמקבלים יותר מגמלה אחת. במהלך העבודה למדנו את נושא הקצבאות לעומק תוך התמקדות בשני הקצבאות שעל מנת לקבל אותם יש לעמוד בקריטריונים: ביטוח האבטלה אשר נועד להבטיח למובטל שלא מרצונו תחליף לשכרו, לתקופה מוגבלת, כדי לאפשר לו לחפש עבודה מתאימה וגמלת הבטחת הכנסה אשר משולמת למשפחות בגיל העבודה, כאשר מקבליה אינם עובדים והכנסתם הכוללת נמוכה מהסף שנקבע בחוק. הגמלה הייתה מאוד נדיבה במועד הנהגתה ב-1982 בהשוואה לגמלאות דומות במערב, ושיעור המשפחות שקיבלו אותה גדל מאוד במשך השנים, בין היתר, בעקבות העלייה ההמונית של עולים ללא מקורות הכנסה בשנות התשעים המוקדמות, ובעקבות ההאטה הכלכלית במשק והתמתנות הפעילות הכלכלית והאינתיפאדה בישראל, מאמצע שנות התשעים.
מאז שלהי שנות השמונים הסתמנה מגמה של גידול חסר תקדים במספר המקבלים גמלה להבטחת הכנסה. מספר המשפחות בגיל העבודה שקיבלו גמלה עלה מכ-31 אלף בממוצע לחודש ב-1990 לכ-128 אלף בשנת 2000, כלומר פי ארבעה בקירוב. גישת "מרווחה לעבודה", אשר נועדה להחזרת מקבלי הבטחת הכנסה למעגל העבודה לצד הצורך לצמצם את כלל תשלומי ההעברה, הביאה בשנים 2002-2003
לסדרה של שינויים מקיפים בחוק, שהפחיתו באופן משמעותי את הגמלה ואת ההטבות שנלוו אליה, הקטינו את מספר המקבלים אותה ושינו את הרכב מקבליה.  הירידה נגרמה בשל התגברות היציאה ממעגל מקבלי הקצבה והאטה בקצב כניסת זכאים חדשים. הצעדים שננקטו להקטנת הקצבה ואוכלוסיית הזכאים לה רק החריפו את מצוקתן של אוכלוסיות חלשות אלו. במהלך שנת 2004 חלה ירידה, ובחצי הראשון של 2005 שיעור המובטלים עמד על 9 אחוזים, לאחר שהגיע לשיא של 11.6 אחוזים ברבעון השלישי של 2003. שיעור האבטלה (הרשומה) ירד בשל שיפור בצמיחת המשק והקטנת מספר העובדים הזרים אך גם עקב החמרת כללי הזכאות לדמי האבטלה, בתהליך שהחל בשנת 2002.
מתברר כי במצב הנוכחי ביטוח דמי האבטלה מחטיא במידה רבה את יעדיו, והוא הופך לביטוח חלקי מאחר והוא מספק רק לחלק מהנזקקים את רשת הביטחון אותה נועד לספק מלכתחילה.  עליית מספר המובטלים הייתה אחד הגורמים שהאיצו את הרפורמה בתשלומי ההעברה שהחלה בשנת 2002, ושכאמור רפורמות אלו תרמו לירידה בשיעור המובטלים, אין להתעלם מהגידול שחל ב"גרעין הקשה" של המובטלים יותר משנה, היבט המצביע דווקא על החמרה במימדיה של האבטלה.
משנת 2005 ועד לפרוץ המשבר הנוכחי (2008) שיעור המובטלים היה במגמת ירידה ברורה עד שהגיע לשפל של פחות מ 6 אחוזים.