צמיחת המשק- משברי נפט

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2009
מספר מילים 4467
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

שם הקורס :  נושאים נבחרים בכלכלת  ישראל שם  העבודה : צמיחת המשק- משברי נפט    תוכן  עניינים מבוא
–2
גורמים חיצוניים בינלאומיים -..5
משבר  הנפט  בשנת  1973
–..5
עלית  מחירי  הנפט -..6                                             מלחמת יום הכיפורים  .8                                                       האינדיקאטורים להתפתחויות שליליות -.. 10                              חוב החיצוני ..10                                                                                                                             חוב הפנימי …11                                                                         הוצאות הממשלה והגרעון הממשלתי –.12                               תהליך האינפלציוני -.14                                                            הגורמים הפנימיים למשבר –.15                                              גורם יצור עבודה –.15                                                              גורם יצור הון 16                                                                   דיון וסיכום …20                                                                                ביבליוגרפיה ..23                                                                      מבוא מדינת ישראל עברה במשך שישים ושתיים שנות קיומה תהפוכות כלכליות רבות אשר קשורות בקשר ישיר עם התהליכים הפוליטיים והמדיניים בהיסטוריה של המדינה. על הנושא הגענו למסקנה כי התהליכים הכלכליים שאירעו במדינה החל משנת 1973 ועם עליית מפלגת הליכוד לשלטון, מלחמת לבנון בשנת 1982, הבחירות בשנת 1984, וההתדרדרות הכלכלית בין השנים 1983 עד 1985, נותנים ביטוי בצורה משכנעת לביצוע מדיניות פיסקאלית ומוניטארית לייצוב כלכלי.
במדינת ישראל ניתן לשזור בין תהליכים פוליטיים ובין תהליכים כלכליים במדינה, יחד עם זאת מדינת ישראל לא שונה ממדינות אחרות בעולם וניתן למצוא קשר והשפעה של תהליכים כלל עולמיים על המצב הכלכלי בישראל. העבודה תתמקד בעניין הכלכלי   התהליכים שהובילו למצב כלכלי חמור והפתרונות שננקטו הן על ידי הבנק המרכזי והן על ידי הממשלה, על מנת לווסת את המצב ולהוביל בחזרה לצמיחה כלכלית.
שנת 1973 מהווה שנת משבר עיקרית הן בכלכלת ישראל והן בכלכלה העולמית. שנת 1973 חשובה שכן  היא מהווה נקודה ממנה החלה התדרדרות כלכלית שהביאה לשינויים במדיניות ובעקבות כך החלו מספר תהליכים שהביאו לשיעורי האינפלציה הגבוהים והחרפת המצב עד להחלטה על תוכנית הייצוב הכלכלי בשנת 1985 .
  מתום מלחמת יום הכיפורים, כלומר ממחצית שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה האינפלציה בישראל מתגברת ועלתה משיעור ממוצע של 2.0 אחוז בשנים 1971-1967
לשיעור של 14.4 אחוז בשלוש השנים שאחרי כן ו-36.6 אחוז בשנים 1977-1974.
האינפלציה המשיכה להתגבר בשנים הבאות, תחילה לרמה ממוצעת של כ-70 אחוז ובשלוש השנים הראשונות לשנות השמונים הגיעה לגובה ממוצע של 133 אחוז. בשנת 1984
הגיעה האינפלציה לגובה של כ-400 אחוז ונוצרו גירעונות בתקציב המדינה ובמאזן התשלומים.
בתחילת שנת 1985, פרט לעליית מחירים מסחררת וכתוצאה ממנה, נוצר גירעון גדול מאוד בתקציב המדינה (כ-15 אחוז מהתקציב) ובמאזן התשלומים והחובות של מדינת ישראל בכלל ושל ממשלת ישראל בפרט עלו לגובה כזה שהיה חשש מפני מצב של אי-יכולת החזר החובות.
לאחר הבחירות לכנסת האחת עשרה וכינון ממשלת האחדות החליטו ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי על כינון תוכנית ייצוב כלכלית, דבר שקודם בברכה מכיוון שבתקופה זו האינפלציה הסתכמה כבר ב-450 אחוז.
מיכאל ברונו, שהיה נגיד בנק ישראל באותה עת ונחשב לאבי התוכנית הכלכלית וסטנלי פישר (נציג ארצות הברית לליווי התוכנית, לימים נגיד בנק ישראל), ערכו מספר מחקרים שעסקו במשבר הכלכלי. ברונו ופישר מדגימים את הנטייה "לנפנף בכל הדגלים" בתקופה זו בנתונים על עליית אחוז ההוצאה הציבורית מתוך התמ"ג מ-36.8 אחוז בשנים 1966-1960, ל-76 אחוז בשנים 1984-1973. במיוחד בלטו בגידולם תשלומי ההעברה (לדוגמה, ביטוח לאומי) שקפצו פי שלושה, הסובסידיות, שניתרו פי ארבעה, וההוצאה הביטחונית שגדלה אף היא במידה ניכרת.
הגרעון של המגזר הציבורי עלה מ-1.3 אחוז ל-17.3 באותה תקופה (בין תחילת שנות השישים לתחילת שנות השמונים) אך הממשלה נרתעה מקיצוץ בהוצאה הציבורית. שני ניסיונות, בשנת 1976 ובשנת 1979
נכשלו. כדי לממן את המשך הרחבתו של המגזר הציבורי ומדיניות הרווחה נאלצה המדינה להגדיל את הלוואות הפנים והחוץ שלה. החוב הפנימי והחיצוני גדל מפחות ממאה אחוז מהתמ"ג בשנת 1970 ל-151 אחוז בשנת 1975, ל-179 אחוז בשנת 1980 ו-221 אחוז בשנת 1985.
לגידול זה היו השלכות מרחיקות לכת בשוק: גיוס הכספים על ידי הממשלה משמעותו הייתה בריחה של המגזר הפרטי משוק ההון, שכן ההשקעה במימון הלוואות לממשלה הייתה משתלמת יותר, מה שיצר עידוד שלילי להשקעות וצמיחה. במקביל, הגביל החוב הגדל את רמת החופש במדיניות המוניטארית, שכן הוא כבל חלק גדל והולך מהתקציב הממשלתי למימון החזר ההלוואות. כדי לשמר את המגזר הציבורי באותו היקף, היה על הממשלה לשפוך שמן נוסף בהתמדה על מדורת האינפלציה.
התוכנית הכלכלית, שבביצועה הוחל בקיץ 1985 כוונה לבצע שתי מטרות: הפחתת הגרעון בתקציב ויצירת איזון או כמעט-איזון תקציבי, ומתקפה כנגד ההתאמות שהתקיימו בשוק לאינפלציה הגבוהה, באמצעות הפחתה מוסכמת, בתיאום עם ההסתדרות הכללית, שאיגדה אז את רוב המועסקים במגזר הציבורי, של השכר, המחירים, האשראי ושער החליפין.
עיקרי התוכנית:
·                     הקטנת הגרעון וכתוצאה מכך החוב הממשלתי ·                     קיבוע שער החליפין ·                     הקפאת השכר במשק ·                     תיקון לחוק בנק ישראל "חוק אי ההדפסה" ·                     ביטול פיקדונות הפת"מ מרכיב מרכזי בתוכנית הייצוב היה מערכת של עוגנים נומינליים שקובעו כדי לאפשר את ייצוב רמת המחירים. בין העוגנים שנכללו בתוכנית נמנו השכר, שער החליפין של השקל והקפאת מחירים. באמצעות התקנות לשעת חירום ואחר כך בחוק מיוחד, הוכרז על פיקוח ממשלתי על מחירי מוצרים ושירותים רבים המהווים חלק נכבד מסל הצריכה של האזרח הממוצע. במקביל, בוצע קיבוע של שער השקל ביחס לדולר, לאחר פיחותו ל-1500 שקל ישן לדולר, והקפאת שכר כללית. כמו כן קיבלה ישראל סיוע נדיב מארצות הברית.
על מנת ליישם את התוכנית, הוצע מנגנון חוקי חדש בשם חוק ההסדרים שנועד לצרף לחוק התקציב חוקים ותקנות שיאפשרו את ביצועה המוצלח של התוכנית לייצוב המשק .
שאלת המחקר א) מה היו אופיו ושורשיו של המשבר ב-1973? האם היו לו מרכיבים בינלאומיים או שרובו פרי  תוצרת עצמית ?
ב) האומנם חלה תפנית לטובה בעקבות תכנית הייצוב של שנת 1985?
/