ביטויי  חלוקתה של ירושלים בשירה העברית החדשה       בעבודתי בחרתי לעסוק בנושא "ירושלים החצויה ובטויה בספרות". בחירתי לעסוק בירושלים בשנים בין 1967-1948 קרי, תקופת ירושלים החצויה, נבעה מתוך תחושה שאנו תושביה הצעירים של ירושלים, שאינם חיו בתקופה זו לא מעריכים את מצבינו היום, כאשר ירושלים מאוחדת. ואולי מתוך עיסוק בנושא, וידיעה כיצד הם חיו כאשר הכותל שוכן בצד השני, וברחוב אורבים צלפי הלגיון , אני יגיעה לידי תחושה של הכרת הטוב למצב בו אני חיה. כמו כן תקופה זו לא זכתה להרבה התיחסות מבחינה היסטורית כששת הימים ותקופות זוהר אחרות של ירושלים. ולדעתי תקופה זו היא דוקא מן המענינות במציאות הירושלמית. תקופה בו חצה גבול שרירותי ישוב המאוכלס בצפיפות, והותיר מאחור את טבורו של ארץ ישראל; מקום המקדש. בחרתי להתיחס לנושא זה הן מנקודת מבט ספרותית היא מישום שרציתי לדעת כיצד היו החיים בעיר לא רק מבחינה עובדתית יבשה אלא גם מבחינה נפשית רגשית ואנושית. ולדעתי ספרות הנכתבת בתקופה מסוימת אין כמוה לשקף את הלך הרוח בה. כמו כן תחום הספרות בכלל והשירה בפרט מושך אותי ונוגע ללבי.
מטרת עבודתי היא לענות על השאלה המחקרית :"כיצד מתבטאות תשע עשרה שנות  חלוקתה של ירושלים בשירה העברית החדשה?" עבודתי מחולקת לשלושה פרקים:
הפרק הראשון עוסק בתוצאות מלחמת השחרור בירושלים, והסכמי שביתת הנשק עם ירדן על מנת להסביר מהם הגורמים לחציית ירושלים .לאחר מכן הפרק השני עוסק בהסברת מהי משמעות המושג "ירושלים החצויה" בחינה היסטורית וגאוגרפית; היכן עבר קו הגבול? היאך נישמר קו זה? ומה היה הווי החיים במציאות זו?.
הפרק השלישי משלב את ההיסטוריה והספרות.
בתחילתו מופיעה רקע על מאפיני שירת ירושלים בכלל והן בתקופת החלוקה. לאחר מיכן ישנם ניתוחי השירה הצעירה מתקופת החלוקה , הן כביטוי של הפן ההיסטורי -גאוגרפי של העיר בשנים אלו והן כיצירות ספרותיות לכל דבר. השירים המובאים בפרק זה ישנם של משוררים שונים, אשר כל אחד הינו בעל השקפה שונה לגבי ירושלים החצויה . על כן בסופו של פרק זה ישנו חתך רוחב של כל השירים שיראה את השווה והדומה ביחס לירושלים החצויה בשירה הצעירה.