פסיכולוגיה של המינים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
מילות מפתח ,
ציון 95
שנת הגשה 2010

תקציר העבודה

ממ"ן
1 2

1 )                        הטקסט שבחרתי:” רוב מעשי הרצח המבוצעים על־ידי נשים אינם מתוכננים. לרוב משתמשות הנשים בחפצים זמינים כמו סכין, חוט ניילון, מערוך, מספריים, רעל ועוד. בדרך כלל הן אינן משתמשות בנשק חם. אקדח נחשב לסמל גברי ואלים מאד, והן אינן מעוניינות להזדהות אתו. על פי רוב, נוטים להתייחס לרצח קשה המבוצע בידי נשים כביטוי של מופרעות נפשית. יחס זה מבטא את רוחה של החברה, אשר אינה מסוגלת לקבל את האפשרות שאשה בריאה בנפשה ובגופה תבצע רצח קשה בראש צלול. התנהגות כזו מנוגדת לכל מוסכמה חברתית המצופה מאשה, וכביטוי לראיה זו מייחסים להתנהגותה פגיעה נפשית עמוקה ושולחים אותה למוסדות לחולי רוח.”(הקישור:http://www.haayal.co.il/story?id=1039&base=&NewOnly=2&LastView=2030-12-31 האייל הקורא,כתב עת לענייני תרבות ואקטואליה,שלושה פנים לחווה חלק שני, מהם הגורמים המביאים להדרדרות נערות ונשים לפשיעה? מיהן העברייניות ולמה הן עושות את זה? חברה וכלכלה/איילת בועזסון 8/7/2002).
ההסבר הראשון לטקסט :בחרתי להסביר את הטקסט על פי חומר הלימוד על תוקפנות.
ההסבר התיאורטי:  אני אתייחס להסבר פסיכולוגי (על פי בנדורה-שמדבר על הבדלים בתוקפנות כבר מהילדות) להבדלים בתוקפנות בין בנות לבנים.בנדורה טוען  שאי הנכונות של בנות להתנהג בצורה תוקפנית נובעת בהבדלים בין המינים בהפנמת עכבות חברתיות.זאת אומרת שבנות מסוגלות להתנהג בתוקפנות בדיוק כמו בנים אלא שמופעלים עליהן לחצים רבים יותר מאשר על בנים, לא לנהוג בתוקפנות.בנות לומדות להתנהג בדרך שהולמת את המין שלהן.בנות מפנימות עכבות ביחס להתנהגות תוקפנית ונוהגות בתוקפנות רק אם  הבטיחו להן אישור חיובי להתנהגות שלהן.
מחנכים את הילדות לא להתנהג בתוקפנות ומשום כך הן מפנימות עכבות כנגד התנהגות תוקפנית.אבל זה לא אומר שבנות לא יודעות להתנהג בתוקפנות.כאשר ילודות כבר לא מפחדות מביקורת או מעונש על התנהגות תוקפנית, וכאשר ההתנהגות התוקפנית מתוגמלת,זאת אומרת כאשר התנאים לביטוי תוקפנות שווים לשני המינים ,ההבדל בינהם נעלם.
ממצא אמפירי : במחקרי ריצרדסון נחשפו נבדקים ונבדקות לסדרה של מצבים, שדרשו מהם תחרות             בזמן תגובה,הם היו צריכים להגיב מהר יותר  מהמתחרה שלהם.לנבדקים נאמר כי בכל ניסוי יקבל השחקו האיטי, (זה שהפסיד בתחרות) הלם חשמלי,שאת עוצמתו יקבע השחקן המהיר ממנו.ובעצם עורכי הניסוי  הם שקבעו מי  ינצח וגם את עוצמת ההלם החשמלי.הם דאגו שכל אחד מהנבדקים יפסיד ב חצי מהניסיונות ולכן יקבל הלם חשמלי ממתחריו.במסגרת הניסוי התחרו גברים ונשים בבני מינם או בבני המין השני. הממצאים הראו כי בתחילת המחקר, הייה הבדל בין המינים הרבה יותר ברור. אבל במהלך הניסוי כשההתגרות גברה,נעלמו ההבדלים.
והתברר כי הנבדקות העלו את עוצמת ההלם שנתנו למתחריהן מהר יותר ….///גורמים הביולוגיים הם משניים בחשיבותם.