סמינריון בדיני חדלות פירעון "מעמדה של הזכות לשימור בעלות בהליכי חדלות פירעון" – תש"ע – 2010 תוכן עניינים
הקדמה – רקע כללי 3
מטרת העבודה 4
דיני חדלות פירעון 5
השגת עדיפות במצב חדלות פירעון (זכות השעבוד) 5
התנגשות חופש החוזים בדיני חדלות פירעון 6
תניית שימור הבעלות בפסיקה. 6
המצב המשפטי בארץ – תוקפן של תניות שימור בעלות. 8
תוקפה של תניית שימור בעלות במצבי חדלות פירעון 9
המצב הקיים טרם התקבלה הלכת קולומבו – פסיקה. 10 הלכת קולומבו 11
1 . רקע
עובדתי 11
2 . השאלה המשפטית. 11
3 . הלכת קולומבו 11
הנימוקים להלכת קולומבו 12
4 . משמעותה של הלכת קולומבו 12
5. מגמת הפסיקה לאחר הלכת קולומבו 13
6 . הביקורות שנשמעו בעקבות הלכת קולומבו 14
הלכת קידוחי הצפון 16
1 . רקע
עובדתי והשאלה המשפטית. 16
2 . הלכת קידוחי הצפון 16
3 . נימוקי השופטים בפס"ד קידוחי הצפון 16
4 . המשמעות המעשית של הלכת קידוחי הצפון 18
5. ביקורת על הלכת קידוחי הצפון 19
מגמת הפסיקה לאחר קידוחי הצפון 20 סיכום.. 22
מקורות. 23
הקדמה – רקע כללי סמינריון זה יעסוק בתוקפה של תניית שימור בעלות בהליכי חדלות פירעון. אסקור תחילה את דיני חדלות הפירעון ומהותה של תניית שימור הבעלות במצבי חדלות פירעון, אבחן את הפסיקה בנושא, תוך-כדי בחינת המצב המשפטי בישראל, הן עפ"י חוק המשכון והן עפ"י חוק המכר.
במצב העסקי הדינאמי בימנו, נדרשת מספקים תשומת-לב בביצוע עסקאות מכר עם לקוחותיהם.
הרצון להגדיל את המחזורים העסקיים, אינו דר בכפיפה אחת עם הנזקים אשר חובות הנובעים מקריסת לקוחות עלולים לגרום לעסק, בייחוד, במצבי חדלות פירעון של הלקוח, אז מוצאים עצמם ספקים לפעמים מול שוקת שבורה יחד עם שאר הנושים הבלתי מובטחים. אחת הדרכים לשיפור מעמדם של עסקים בכל הנוגע לגביית חובות, כאשר הלקוח נמצא במצב של חדלות פירעון, הינה יצירת "תניית שימור בעלות" (המשקפת הסכמה חוזית בין הספק ללקוח, לפי הסכמה זו, הבעלות בסחורה תעבור מהספק ללקוח רק לאחר תשלום מלוא התמורה בגין הסחורה). תנייה זו, כאשר מוסכמת על הספק והלקוח ומשקפת את כוונתם בעת ההתקשרות, משדרגת את הספק ממעמד של "נושה בלתי מובטח" למעמד של מעין "נושה מובטח", לעיתים מעמדו אף קודם למעמדם של נושים מובטחים בהליכי חדלות פירעון. תניית שימור הבעלות מאפשרת בתנאים מסוימים להשיב את הסחורה אשר נמצאת אצל הלקוח, מאחר וסחורה זו אינה בבעלות שכן הבעלות על הסחורה נשמרה בידי הספק עד לתשלום בגינה. טרם אפנה לדון בנושא הסמינריון, אתן סקירה תמציתית אודות עסקת מכר מותנה. ספק המוכר סחורה באשראי ללקוחותיו העסקיים נוהג לקבוע עימם באופן חוזי כי הסחורה נותרת בבעלותו עד גמר התשלומים מצידם (להלן: "תניית שימור בעלות"). תניות שימור הבעלות הופכות למשמעותיות ביותר, מקום שהחברה נכנסת לפירוק. במצב זה נוצרת תחרות על הסחורה: האם זו בבעלות החברה (כלומר, תהווה חלק מקופת הפירוק), או תעבור חזרה לידי הספק.
במשך שנים שלטה הגישה שיש להתייחס לתניית שימור בעלות כאל משכון. דהיינו, אם לא נרשמה התנייה (במרשם משכונות או במרשם החברות) לא יהיה לה תוקף. כך הוגבל חופש הצדדים לעצב את הקשר העסקי (חופש ההתקשרות) לטובת הוודאות של כלל הציבור (עיקרון הפומביות). רישום המשכון נחשב פעולה יותר "מסובכת" ויקרה, ולכן לא בוצעה כדבר שבשגרה על-ידי ספקים. לפי תפיסה זו, במקרה של פירוק – אם לא נרשם משכון, הסחורה הופכת חלק מקופת הפירוק של החברה והספקים הינם שווים במעמדם לשאר הנושים.
לפני מספר שנים התהפכה ההלכה בעניין "קידוחי הצפון". ביהמ"ש העליון העדיף את חופש ההתקשרות על הוודאות הנובעת מהפומביות. עפ"י דעת הרוב, המצב הקודם פגע קשות בחיי המסחר, לכן יש לתת תוקף לתניות שימור בעלות גם אם אין רישום. החלטה זו הביא לפופולאריות רבה של התניות. כיום משתמשים בה ספקים רבים, כמו מדובר "במילת קסם", אשר תבטיח תשלום בעבור הסחורות או את השבתן כשהלקוח נקלע לקשיי נזילות או חדלות פירעון. לכאורה, רישום התנייה הקפיץ את הספקים ממעמד של נושה "רגיל" לנושה מובטח ושינה את סדר הנשייה, בניגוד לעקרונות דיני הפירוקים וחדלות הפירעון, ולעיתים בניגוד להגיון ולסדר המסחרי. התוקף שמעניקים בתיהמ"ש לשימור בעלות בסחורה, אינו מובן מאליו: ברירת המחדל היא דווקא שהבעלות על הסחורה הועברה במסירתה ועל הספק לשכנע את ביהמ"ש כי המצב שונה, והצדדים התכוונו לשימור הבעלות, באמת ובתמים. אין ההתנייה לכשעצמה מקנה לספק עדיפות שהופכת אותו לנושה ראשון במעלה.
  שאלת תוקפה של תניית שימור הבעלות מעסיקה את הפסיקה זה שנים, ועברה שינויים ותמורות בשנים האחרונות. עד לאחרונה (שנת 2003), שלטה  הלכת קולומבו, לפיה חרף התנייה האמורה, אין הספק אלא נושה של מזמין הסחורה, תנייה זו פורשה בהלכת קולומבו כיוצרת שעבוד של הסחורה, לטובת הספק. כשעבוד, נדרש היה הספק לרשום את זכותו במרשם הציבורי הייעודי (רשם המשכונות ו/או רשם החברות) ומשלא נרשמה, אינה בעלת תוקף קנייני אלא תוקף חוזי בלבד, לטובתו של הספק. הלכת קולומבו העלתה ביקורת נוקבת של מלומדים רבים על פסיקת ביהמ"ש בעניין,  מה שבסופו של דבר גרם לביהמ"ש העליון להפוך את הלכת קולומבו, בשנת 2003, בהלכת קידוחי הצפון, ביהמ"ש העליון הכיר בתניית שימור הבעלות ככתבה וכלשונה. (ובכך אדון בהמשך עבודה זו).
מטרת העבודה מטרת עבודה זו היא לבחון את מעמדה של תניית שימור הבעלות והשלכתה על הליכי חדלות פירעון, לאור פסיקת בתי המשפט. יישומה בפועל כפי שהתבטאה בביהמ"ש העליון ובערכאות שיפוטיות נוספות, תוך התייחסות לבעייתיות שהתעוררה טרם הלכת קידוחי הצפון והבעייתיות "החדשה" שנוצרה כתוצאה מהלכה זו במצבים בהם נקלע החייב להליכי חדלות פירעון. בנוסף, אציע פתרון הולם למצבים בהם החייב נקלע להליכי חדלות פירעון או מצוי בהליכי הבראה.