אנשים מסוימים יפנו לבקש עזרה כאשר יתמודדו עם קשיים, לעומת אחרים שלא יפנו גם תחת לחץ כבד. פנייה לעזרה נפשית מקצועית מוגדרת כהסכמה לתקשורת המופנית כלפי גורמי עזרה נפשית מקצועיים (פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי), אודות בעיה או אירוע מטריד לשם השגת תמיכה, עצה או עזרה. מחקרים בתחום הפנייה לעזרה העלו מספר גורמים עיקריים (גורמים דמוגראפיים, הבדלים בזמינות מקורות העזרה, משתנים פסיכולוגים, דפוסי התמודדות שונים של האדם ועוד), אשר משפיעים על נכונותם של אנשים לפנות לעזרה.
במחקר זה נעסוק בגורם החברתי-תרבותי, והשפעתו על נכונותם של סטודנטים יהודים וערבים לפנות לעזרה נפשית מקצועית. בנוסף, תיערך השוואה בתוך כל קבוצה על בסיס פקטורים שונים: דתיות, מגדר ותחום לימודים אקדמיים.
מחקר זה עוסק בהבדל שבין סטודנטים יהודים וסטודנטים ערבים, לגבי נכונותם לפנות לעזרה נפשית מקצועית.
המחקר מתבסס על עיבוד נתונים שנאספו בקרב סטודנטים בקמפוס הר הצופים, באוניברסיטה העברית, ירושלים.  במחקר נדגמים כ 50 סטודנטים וסטודנטיות יהודים ו 50 סטודנטים וסטודנטיות ערבים. הדגימה נערכת בשיטה מובנית אשר תאפשר ייצוג שווה פחות או יותר של תת קבוצות: יהודים וערבים, גברים ונשים, סטודנטים הלומדים למקצוע טיפולי ואחרים הלומדים למקצוע שאינו טיפולי.
השאלון נלקח משטרוך (2002), ומבוסס בחלקו על הפריטים של Fischer & Turner, (1970) ופרטים של Fischer & Farina, (1995). השאלון בודק את נטיית הנבדקים להסכים לפנות לעזרה נפשית מקצועית, במידה ונתקלו בבעיות שונות בסוגן ובחומרתן.   לפי הספרות המקצועית, הנכונות לפנות לעזרה נפשית מקצועית, מייצגת את  הסטיגמה הקיימת בחברות השונות ועד כמה אותה סטיגמה קובעת לאנשים כיצד להתמודד עם בעיותיהם.
הממצאים מקשרים בין המשתנים התרבותיים-חברתיים לבין הנכונות לפנות לעזרה נפשית מקצועית.   מהממצאים עולה כי:
1 .
קיים הבדל מובהק לגבי נכונותם של סטודנטים יהודים לפנות לעזרה נפשית מקצועית לבין נכונותם של סטודנטים ערבים.  אוששה ההשערה כי נכונותם של סטודנטים ערבים לפנות לעזרה נפשית מקצועית פחותה מזו של סטודנטים יהודים.
2.
הופרכה ההשערה כי הפער בין חומרת הבעיה והנכונות לפנות לעזרה נפשית מקצועית יהיה גדול יותר בקרב הסטודנטים הערבים; ואף נמצא כי הפער היה גדול יותר אצל הסטודנטים היהודים.
3.
הופרכה ההשערה כי הפער בין נכונותם של סטודנטים יהודים וערבים לפנות לעזרה נפשית מקצועית בבעיות בעלות אטיולוגיה חיצונית, לעומת אטיולוגיה פנימית, יהיה גדול יותר בקרב הסטודנטים הערבים.
נמצא כי הפער היה גדול יותר אצל הסטודנטים היהודים.
המחקר מתמקד באוכלוסיית הסטודנטים, שהיא בעלת מאפיינים ייחודיים מבחינת גיל, השכלה, ומצב סוציו אקונומי; ובדק את השפעת השוני הסוציו-תרבותי, ובפרט במשתנה "הלחץ החברתי", על הנכונות לפנייה לעזרה נפשית מקצועית. לכן: מוצע לבחון בעתיד את שאלת המחקר בקרב האוכלוסייה הכללית ולהשוותה לאוכלוסיית הסטודנטים, בדגש על השפעת הלחץ החברתי. מוצע גם לבנות שאלון שיתמודד עם הפער בין העמדות ההצהרתיות בדבר הנכונות לפנייה, לבין העמדות באופן מעשי.